מלמד להועיל חלק ג · חלק פ״ב סימן ג׳

ואענה גם אני את חלקי: הנה מלישנא דברייתות דספרי וירושלמי משמע דמי ששנה זו לא שנה זו דהרי חזינן דמר דריש לקרא הכי ומר דריש לקרא הכי, וצריך ביאור במאי פליגי. והנה הירושלמי מביא קרא דלא כתיב בתנ"ך, דהיינו ללכת ימין ושמאל, דמלת ללכת אינו בקרא, וקשה להגיה כל ספרי ירושלמי בשגם התוס' הרא"ש להוריות ב' ע"ב מביא ג"כ הירושלמי באותו לשון. ונ"ל דברייתא דירושלמי דריש קרא דאשר יגידו לך ימין ושמאל, ופי' לך כמו לֵךְ (וכמו לכה, בה' לבסוף) דיש אם למסורת, והפירוש בקרא אשר יגידו כלומר הסנהדרין יגידו ויאמרו אל השואל: לֵךְ ימין ושמאל, והיינו ממש דבמקום שצריך ללכת ימין יאמרו לו לֵך ימין ובמקום שהדין ללכת בשמאל יאמרו: לֵך שמאל, וכיון שפירוש הירושלמי לך מלשון הליכה הוי כאלו כתיב בקרא אשר יגידו ללכת ימין ושמאל, על כן הביא קרא ללכת ימין ושמאל, דלפי פירושו זה משמעותא דקרא, והביא הקרא לפי משמעו כמו שמצינו גם בבבלי שהביא כמה פעמים קרא ונתן הכסף וקם לו לפי משמעו אע"ג דלא כתיב כן. והנה לפי הירושלמי הלשון לֵך ימין ושמאל הוא הלשון עצמו שאומרים הסנהדרין להשואל, והסנהדרין ודאי לא יאמרו ללכת שלא כדין, וע"כ דרש שיאמרו על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל. ומיתורא דקרא קדריש הכי, דלא הוי צריך למכתב רק לא תסור מכל הדבר אשר יגידו. אמנם הספרי ס"ל יש אם למקרא, וא"כ אין לדרוש אלא לְךָ כפשוטו, וא"כ קרא יתירא יש לדרוש אשר יגידו לְךָ ימין ושמאל בין שיגידו לך ימין בין שיגידו לך שמאל, ואפילו ידעת בודאי שהוא שלא כדין תשמע להם. איברא דלפי פשטא דקרא ימין ושמאל קאי על לא תסור דלעיל מיניה, דהיינו לא תסור ימין ושמאל מכל הדבר אשר יגידו לך כמו בדברים כ"ח, י"ד. אמנם מצינו כמה פעמים דדרשא מוציא קרא מפשוטו, ובזה לא פליגי כלל הספרי וירושלמי, דשניהם דורשים ימין ושמאל קאי על אשר יגידו דסמיך ליה ופליגי ביש אם למקרא או למסורת. והנה סתם ספרי ר"ש ואליבא דר"ע והלכו לשיטתם דס"ל בסנהדרין ד' ע"א יש אם למקרא, והירושלמי פסק כרבנן דיש אם למסורת, וכן שיטת הבבלי בהוריות. ועיין תוס' סוכה ו' ע"ב ד"ה ור"ש. וע' גם מה שכתבתי במאמרי ע"ד הסנהדרין שבירושלים צד 9.