מלמד להועיל חלק ג · חלק ז׳ סימן ב׳

תשובה:הנה אם זה מיקרי דיעביד אחר שנתקשרו בציפילעהע צ"ע דהא קיי"ל בסי' כ"ו דמומר שנשא מומרת בנימוסיהן אינה צריכה גט, וכיון דאינה צריכה גט לא הוי כדיעבד. אמנם בפ"ת שם ס"ק ב' הביא בשם ס' המקנה בק"א דאפי' רק נתייחד עמה אחר הגירות צריכה גט דהן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה ואאעבעב"ז עיי"ש, וא"כ הכא כיון שהיה עמה בענגלאנד ודאי נתייחד עמה וצריכה גט והוי כדיעבד. אך ראיתי בשו"ת מו"ר מהר"ם שיק שהחליט דבאותן הפרוצים שנושאין בציפילעהע לא שייך א"א עבב"ז עיי"ש שכתב דאין כאן חשש קידושין רק שלמעשה צ"ע וחקירה עדיין, וא"כ אין לחשוב נידון דידן כדיעבד. אך יש לומר דכאן נשא רק בציפילעהע משום שלא מצא מי שיסדר לו קידושין וא"כ בודאי כוון אח"כ לבעול לשם קידושין כדי שתהי' אשתו מדין תורה. אך י"ל איפכא דאם באמת אסורה לו משום זונה הרי יותר יש איסור בקידושין משלא בקידושין וכמו שכ' הרמב"ם בפי"ז מה' א"ב ה"ב וכמ"ש המ"מ שהביא הנובי"ת ס"ס כ"ו. אמנם אם הוא יודע שממנו היא הרה א"כ יודע בודאי שאינה זונה. אז יש לחוש שבא עליה לשם קידושין וא"כ קשה להתירה בלא גט, וא"כ אפשר דכדיעבד דמי, וע' עוד בענין הציפילעהע שו"ת אהל אברהם סי' ק"ג שגם דעתו נוטה להצריך גט. אמנם אף לכתחילה יש הרבה מתירין כיון שהוא מודה ולא חיישי לחששא דנוב"י שמא מודה משום דעיניו נתן בה, עיין פ"ת סי' ו' ס"ק ט"ז, וע' עוד בשו"ת משיב דבר ח"ב סי' י"ב ושו"ת מהר"ם שיק סי' ט"ו ותשובת יהודה יעלה סי' קל"ז. ויש עוד סברא דאם היתה הרה מאיש אחר היתה מאוסה בעיניו ולא היה נושאה ומ"ש הנובי"ת סי' כ"ז בזונה דעלמא שאינה ארוסתו אינה מאוסה בעיניו הנסיון מעיד דאף בזה מאוסה בעיניו וכיון דבנ"ד יש ספק אולי צריכה גט והוי דיעבד יש כאן ס"ס ספק אולי הוא דיעבד ואת"ל שהוא לכתחילה אולי הלכה כחולקים על הנוב"י ול"ח שמא עיניו נתן בה. שאין כאן איסור דאורייתא מאחר דבדיעבד לא תצא ויש עוד חשש ביוש משפחת אדם חשוב כשר יש להתיר לסדר קידושין. ומאפס פנאי קצרתי.