מלמד להועיל חלק ג · חלק ס״ט סימן ב׳

תשובה:נ"ל דהאמוראי היו גורסין במתני': וניקחין מן כל אדם בשביעית והמקשן היה קורא מִן בחיריק, והמתרץ השיב לו דנקרא מַן בפתח והיינו דאמרי בכדי מן שנינו, ותני' דניקחין מן כל אדם, דהיינו מה שצריך כל אדם למזונות ביום אחד ואפילו בשבת, דהיינו שלש סעודות. ואפשר דזה הפרש בין מן ובין מזון, דמזון היינו מזונות סתם ולא על זמן קבוע, אבל מן הוא מזונות כדי יום אחד, ועל כן קראו בני ישראל את המזון שניתן להם תמיד ליום אחד בשם מן. והא דמייתי הש"ס קרא דוימן להם המלך, ולא מייתי הפסוק מן התורה, משום דשם אפשר לפרש שם מָן מלשון מן הוא כי לא ידעו מַה הוא, כמו שמפרשים כמה מדרשי המקרא, וע"כ מייתי קרא דדניאל דשם א"א לפרש בענין אחר.