מלמד להועיל חלק ג · חלק ס״א סימן ה׳

אמנם נ"ל דלאו בכל חסורא מחסרא אמר הגאון להדא מילתא, כי באמת יש מקומות שחיסר התנא כמה מלות, והנה רש"י ז"ל אומר בפירוש בב"מ דף קי"ד ע"ב שהתנא שכח וחיסר ודילג מחייב להחזיר באינו חייב להחזיר, והדילוג שם יש בברייתא ואף במשנה איתא לפעמים חסרון דברים כמו שהראיתיך לעיל ועוד אראך אי"ה לקמן. דע לך דבששה סדרי משנה שלפנינו יש עוד חסרונות וקיצורים בערך המציות שהיו לקדמונים וכדי להבין את זאת נטה אוזן קשבת למה שאמרו גאוני קדמאי, אשר כל דבריהם דברי קבלה, בענין זה. זה לשון הגאון בתשובה שנדפסה בס' שערי תשובה סי' כ', וששאלתם על אנשי המעשה דע מימות משה רבינו עד הלל הזקן היו שש מאות סדרי משנה כמו שנתנם הקב"ה למשה בסיני ומן הלל ואילך נתמעט ונתמסכן העולם וחלשה כבודה של תורה ולא תקנו מהלל ושמאי אלא ששה סדרים בלבד והם אותם שתקנו היו אנשי משנה לא הראשונים ולא אנשי מעשה שהי' בראשונה, עכ"ל הגאון והן הן הדברים שנאמרו בשינוי מעט כסדר תנאים ואמוראים ובתשובה אחרת המיוחסת לר' שרירא גאון ונדפסת בס' שערי תשובה סי' קפ"ד ונמצאות גם בתחילת קובץ תשובות הנקרא שערי צדק, ובחמדה גנוזה כתוב שאצל גאון אחד מצאו אחרי מותו כל הויי דרבנן קדמאי דא עם דא ושית סדרי משנה דאיתנניזו מיומי הלל ושמאי, ובספר הקנה דף פ"א ע"ג כתוב דנתחברו זקני בית שמאי אם זקני בית הלל וסדרו ו' סדרים וכתבו אותם וקראו אותם משנה [ואפשר דמחבר ספר הקנה היה לפניו הגירסא בס' גאון אחד כן] וכל זה משום דעד הלל ושמאי הי' ת"ר סדרי משנה.