מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ח סימן י׳

סוף דבר חזרתי על כל הצדדין ולא מצאתי טעם לאסור. ואף שאיני מסכים להקל לבשל באופן זה מתחילה משום גזירה שמא יעמיד הקדרה שם בשבת, מ"מ לענין חמום תבשיל שנתבשל כל צרכו יש להקל ואין לגזור ובפרט שיש כמה אנשים שאין אוכלין מאכלי הטמנה ומחממין בשבת באיסור ובבתי תבשילין ג"כ מחממין תבשילין בעד חולים ואוכלין גם הבריאים. ואם יוכלו לחמם בדרך היתר אזי יוצלו ממכשול, וע"כ אין למנוע מלהתיר משום חששא רחוקא: וראיתי בס' ארחות חיים סי' רנ"ה שמביא בשם שו"ת לב חיים ח"ג סי' ע"ה שפסק במי שהדליק בשבת ע"י זכוכית (שקורין ברענגלאז) לבשל או לחמם הבית שחייב, ואפילו אם עשאו מע"ש והודלק בשבת בזריחת השמש אסור מדינא, עכ"ל סי' ארחות חיים. וספר לב חיים אין במחיצתי לעיין טעמא: ואפשר שאסור משום שהאש נולד בשבת, וא"כ אינו ענין לנ"ד שכבר יש כאן ניצוץ קטן מע"ש. והנך רואה דגם בוועקקער דנולד האש בשבת פליגי עליו הני גאונים שהבאתי לעיל בתחילת תשובתי, וטעם אחר לא ידענא לאיסור. וראיתי בהלק"ט והובא גם בספר שער הזקנים ח"ב דף ע"ג ע"ב שמותר להעריך עצים ולהדליק מרחוק חבל ארוך שיגיע לעצים בשבת וידליקם בשבת ומשמע שם דמותר ג"כ לבשל באופן זה עכ"פ מדאורייתא עיי"ש. וע' ברכי יוסף סי' רנ"ה וס' ערוך השלחן ס"ס רנ"ה.