ואע"ג דחששא זו יש בה טעם כעיקר דאורייתא, אין לנו שום סברא להצריכה בדיקה דמוקמינן לה אחזקה שכבר הביאה כיון שהגיעה לכלל שנים, ואפי' תימא שלא הביאה עדיין, מ"מ למה לנו לחוש שתביא דוקא בין כתיבה ונתינה דהוי כמו מיעוטא דמיעוטא. ומ"מ בהאי מודינא אם אירע הדבר ע"פ מקרה שבדקוה ולא מצאו לה סימנים וכתב הגט ונתן לה ולאחר ימים מעטים מצאו לה סימנים דהוי ספק גירושין דבהא שפיר יש לחוש שמא הביאה בין הכתיבה והנתינה ונתגרשה בגט פסול. ומכ"ש אם אירע כה"ג בגט ע"י שליח שעברו כמה ימים בין הכתיבה והנתינה, ועדיין הדבר צריך תלמוד. עכ"ל רמ"ק.
מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.