מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ה סימן ד׳

וזה אשר עלה בהסכמתנו. ידוע מ"ש הטור בשם רבינו פרץ ואחריו נמשכו האחרונים (ש"ע סקמ"א סכ"ט) דבזמן הזה אין להזדקק לגרש ע"י שליח קבלה, אבל הב"ח והט"ז הסכימו דבמקום שא"א בענין אחר שרי והביאו מעשה באיש שהיה עתים חלים ועתים שוטה וגרש ע"י ש"ק. ונדון דידן עדיפא מדידהו דהתם לא הוי אלא ספק השקול וכאן הוא קרוב לודאי שיתבטל מעשה הגט לגמרי או לא יוגמר הדבר קודם שתשתנה רצון האשה. עוד ראינו שיש מצוה גדולה ואפרושי מאסורא בדבר לפי שיש לחוש שתאמר פנויה אני ותנשא לאיש מאחר דבעיר ברעסט וסביבותיה המה יהודים מעטים וכולם מפוזרים בכפרים ועיירות ורבים לא ידעו כלום מדת משה וישראל וסוברים דאשה שלא נישאת בחופה וקידושין בפומבי אין לה דין א"א והאשה שרה הנ"ל חופה וקידושין שלה היו בהסתר גם לא בהסכמת הערכאות על כן אם תרצה להנשא לאיש אין אדם יכול למחות בידה, ואע"ג דבשאר דוכתי לא חיישינן להכי מ"מ אשה זו שעסקיה רעים כנודע חששה קרובה היא על כן מצוה להפריד בין הדבקים. וכל זה אלו היה כאן מקום להחמיר שלא לגרש ע"י ש"ק אבל בנדון דידן אין שום שמץ חומרא (ימים רבים אחרי כן מצאתי במהרמ"פ ס"ג שכתב כמו כן היכא דליכא חששא דהכרת חתימות מודה הר' פרץ). דהמעיין בטור יראה דעיקר החשש הוא משום שטר השליחות ושטר הקבלה שבכל אחד מהן צריך שיכירו שם במקום שנותנין הגט כל החתימות של השלשה הדיינין וזה באמת דבר שאינו מצוי מלבד שאר החששות שיש בדבר וכמו שאבאר אבל אם העדים בפנינו שמעידין על השליחות וגם מכירין את השליח בזה אין שום חשש בעולם ובנידון דידן שנתינת הגט תהיה בעיר הזאת והעדים והשליח עומדים אתנו להעיד על כל פרט ופרט ואנחנו הב"ד יודעים בעצמנו כל ענין השליחות כפי אשר נעשה בפנינו לזאת הסכמנו להזדקק לזה וסדרנו את הדברים לפי מה שעלה בידינו אחר העיון בהפוסקים.