מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ה סימן כ״ד

א'. יתועדו ב"ד הכשר לד"מ [הערה: ב"ד הכשר בכל דיני חליצה ולא יהיו קרובים לשליח... כלבו] ולא יהיה בהם שום קורבה בעולם ולא עם הבעל והאשה והשליח והעדים. ב'. לא יהיו ב"ד של הנתינה קרובים לדייני הקיום וכמ"ש לעיל מילתא בטעמא דהכא לכ"ע בעינן ב"ד ממש. ג'. לא יהא אחד מהם בעל מום כמ"ש בסדר מהר"ם גבי נתינת הגט ע"י שליח להולכה דהרשאה אינה מעכבת מדינא וכ"ש הכא. ד'. הב"ד צריך שיכירו חתימת דייני ההנפק ולא סגי במה שמכירין חתימת עידי ההרשאה דאע"ג דחתימתם היא אמת מ"מ מאן יימר שנעשה הכל כהוגן אבל אם מכירין חתימות הדיינים מסתמא נעשה הכל בפניהם כדין. ה'. אחר שנכתב הגט ונחתם כדינו ישלחו הב"ד אחר הבעל והשליח, והב"ד ישבו והבעל והשליח יעמדו לפניהם. וי"ו. הב"ד יהרהרו בתשובה גם יאמרו כן להשליח שיהרהר תשובה בלבו. זין. יאמר הרב אל השליח: מה אתה רוצה וישיב באתי הנה בשליחות האשה פב"פ שעשתה אותי שליח בעדים לקבל לה גטה מיד בעלה פב"פ ויש לי הרשאה מקוימת. ח'. יקחו הב"ד מידו את ההרשאה ויעיינו בה היטב אם הוא נכתבת כדין וכבר ביארנו לעיל היאך כותבין ההרשאה וגם יעיינו בהנפק אם הוא נכתב כדינו ואם הוא סמוך ממש לחתימת העדים. ט'. אחר שדקדקו ומצאו ההרשאה וההנפק הכל כהוגן יקרא הרב לבדו את ההרשאה בקול רם, ויקרא גם חתימת העדים וגם את ההנפק. יו"ד. יודיעו הב"ד להבעל וכל העומדים שם שהם מכירים היטב חתימות דייני הקיום ושכל ענין ההרשאה נעשה כדין. י"א. יזהיר את השליח והבעל שלא ישיבו הן הן או לאו לאו. י"ב. הרב ישאל את השליח אם הוא מכיר שזה הבעל פב"פ הוא בעלה של האשה פב"פ. ואם אינו מכירו יעידו עדים בפניו. י"ג. הרב יאמר אל השליח: אתה פב"פ נתמנית מן האשה פב"פ שהיא אשת פב"פ לקבל גטה בשבילה מיד בעלה הן. היו עדים בדבר כשעשתה אותך ש"ק. הן. איזה לשון אמרה לך כשמנתה אותך ש"ק ויאמר הלשון כמו שכתוב בהרשאה. י"ד. הרב יאמר אל הבעל: שמעת את דברי השליח שהוא נתמנה בעדים מאשתך פב"פ להיות ש"ק. הן. רוצה אתה שהשליח הזה יקבל גטה. הן. ט"ו. אח"כ יחזור לסעיף ח' שבסדר שני לעיל ומשם ואילך עד גמירא.