מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ה סימן כ׳

הב"ד יהרהרו תשובה בלבם וכמ"ש למעלה. א'. יאמר הרב לשליח מה תרצה וישיב אני נתמניתי שליח קבלה מהאשה שרה וכו' לקבל לה גטה מיד בעלה אליהו וכו' ואני באתי הנה לקבל הגט בשבילה מבעלה. ב'. ישאל לו הרב יש לך עדים שהאשה שרה וכו' עשתה אותך שליח קבלה ויאמר: הן יש לי עדים וזה משה בן יצחק ושמואל בן מנחם הן עדיי. ג'. יאמר הרב אל השליח והעדים שיהרהרו תשובה בלבם, ויזהיר אותם גם את הבעל שלא ישיבו על שאלותיו רק פעם א' הן או לאו. ד'. יאמר אל הבעל שישמע היטב את דברי העדים והשליח. ה'. הרב ישאל את השליח אם הוא מכיר שזה האיש אליהו וכו' הוא בעלה של האשה שרה וכו' ואם אינו מכירו יעידו בפניו עידי השליחות או שני עדים אחרים המכירים אותו. ויו. הרב יקח את ההרשאה בידו וישאל להעדים על כל פרט ופרט בפני עצמו הכל כמו שמפורש בהרשאה, שמכירים שהאשה היא גדולה, ושמנתה בפניהם את השליח להיות ש"ק ובאיזה לשון אמרה לו האשה בפניהם וכל שאר הפרטים. ז'. הרב אל הבעל: שמעת את דברי העדים משה בן יצחק ושמואל בן מנחם שאשתך שרה וכו' עשתה שליח לזה שמואל בן יעקב לקבל גטה ממך. הן. רוצה אתה שהשליח הזה יקבל גטה. הן. ח'. אח"כ ישאל לו אולי באה אשתך אצלך ואמרה לך שהיא מבטלת את השליחות שמסרה אל השליח שמואל בן יעקב, או אולי הודיעה לך בכתב שהיא מבטלת השליחות ויאמר: לא. ט'. ישאל את השליח אם לא קבעה לו האשה זמן לקבלת הגט. לא. יו"ד. אם בא האשה אצלו או שלחה לו שליח או שהודיעה לו בכתב או ששמע מפי אחרים שהיא בטלה את השליחות. ויאמר: לא. י"א. ישאל לו עוד אולי עשה שליח אחר ואח"כ חזר אותו השליח ומסר לו את שליחותו. ויאמר: לא. י"ב. ישאל לו עוד אם הוא עצמו לא ביטל השליחות בפני האשה או שלא בפניה. לא. י"ג. יאמר לו עוד: האתה עושה שליחות זו ברצון אולי אנוס אתה ע"י נדר או שבועה או שמא מסרת מודעא על שליחות זו. ויאמר: אני עושה שליחות זו ברצון נפשי בלי שום אונס ולא מסרתי מודעא ולא דברתי שום דבור המזיק לשליחות זו [י"ד. גם ישאל אולי נשבעת שלא להזדקק לשליחות זו], (מאמר זה נכתב לאחר מיכן, והוא מבואר עפ"י מ"ש בנחלי דבש על סדר חליצה ס"ק י"ט בשם מהרמ"ק, המעתיק).