מלמד להועיל חלק ג · חלק מ״ג סימן י״ז

והנה אחד מחבירי ממסדרי הגט אמר לי על מה שהוצרכתי לפרש שם השליח בכנוייו ומקום דירה ולידה כשממנה אותו שלא בפניו שאין בדבר צורך דהרי בלא"ה לדעת הרבה פוסקים שליח להולכה א"צ למנותו בעדים אלמא בדיבורא בעלמא סגי ולי נראה דאין מכאן ראיה דשאני התם דעכ"פ יש כאן שליחות מבוררת שהרי השליח שמע מהמגרש שממנה אותו לשליח ותו נאמן לומר הבעל עשה אותי שליח כמבואר שם אבל שלא בפניו אינו יודע כלום כי אם עפ"י העדים שעשה שליח ד"מ את יוסף בן אברהם ומאן יימר דנתכוין דוקא לו דלמא על יוסף אחר נתכוין והעדים עצמן אינן יודעין בזה דבור ברור כ"ש השליח. וכ"מ ברמב"ם שכ' שא"צ למנותו בעדים אלא להודיע אמיתת הדבר ולכך כשהשליח והמשלח מודים בדבר כשר ש"מ שעכ"פ צריך שיהא גלויה לנו אמיתת הדבר וזה אינו אלא במפרש השליח בשמו ובסימניו וזולת זה אין כאן שליחות (ועיין בתשובת הרשב"א שהביא הב"י ס"ס קמ"א אי בעינן יחוד בשליח להולכה).