מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״ה סימן ב׳

תשובה:לכאורה חשבתי לכתוב גט אחר עם שם אביה בת אברהם, אולם כיון שהבעל צוה לכתוב גט לאשתו בת אברהם קאפל, ואף שבודאי לא הקפיד שלא לכתוב בת אברהם דהא הוא לא ידע איך שם אביה עד שאנחנו הגדנו לו, ואלו הגדנו לו שאשתו היא בת אברהם בודאי היה מצוה לכתוב ולהוליך גט לאשתו בת אברהם ועוד דצוה לכתוב אפילו מאה גיטין עד שיוכשר בעיני הרב והב"ד, מ"מ הלא בהרשאה היינו צריכין לכתוב שאמר הבעל לשלוחו, (וכן לסופר) להוליך גט לאשתו בת אברהם קאפל, וא"כ הוי סתירה בין הרשאה לגט; ואף שאותו ב"ד הוא בשעת המסירה להאשה ויודע איך נהי' הדבר, מ"מ מצינו דהאחרונים הקפידו שלא יהא סתירה בין הגט להרשאה. גם לא היה באפשרות לילך עוד הפעם אל הבעל ולסדר גט פעם שנית לפני השופט הא"י כי יהי' הדבר זילותא דבי דינא בעיני הנכרים שיסברו שב"ד טעו, וכמעט יהי' ח"ו חלול השם בדבר, וזה הוא ודאי כשעת הדחק, ע' תשובת שבו"י ח"ג סי' ק"ל דהיכא דשלחו כבר הגט למקום אחר ואיכא זילותא דבי דינא הוי כשעת הדחק, וכש"כ בנדון דידן. (ולענין שינוי בהרשאה מ' ספר שדי חמד מערכת גט סי' כ"ג). וכיון דאפשר דיש ג"כ קצת שינוי בשליחות, דהבעל לאחר שאמרו לו שאבי אשתו היה שמו אברהם קאפל נזכר שכן נקרא בפי העולם, ורצה שיכתוב הגט בשם זה, ויש כאן שינוי רצון הבעל, על כן צוינו שיסיים הסופר הגט בשם בת אברהם קאפל, ואח"כ נתיישב בדבר אי רשאין אנו למסור הגט ליד האשה.