מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״ג סימן ה׳

ועתה ניחזי אנן האיך נכתוב השם Br1465ssel. תחלה נחקור אי סגי בחד ס' או בעינן תרי ס'. ולכאורה היה מקום לומר שיש להוכיח ממעמארבוך של ק"ק דייטץ הנ"ל שכותבין רק חד ס'. וכן נראה ממה שהביא מכ"ת בשם ס' אור הישר שכתוב שם דיסלדארף בחד ס' וכן הוא בשו"ת מאמר מרדכי סי' כ"ג ב' פעמים. אף שאנו מבטין בתרי ס' ויש אתי פסק מזקנו דמר הה"ג מהרי"ד באמבערגער זצ"ל אשר העתיק לי בטובו ידידי וקרובי דודו דמר מוהרמ"ל באמבערגער ז"ל, ואתיקנו כאן מפני שיש ללמוד ממנו קצת לעניננו. וז"ל הגאון זצ"ל: ובענין כתיבת שם שאנעט פשיטא שאין לחוש למה שבלשון וצרפת נכתב כזה Jeanette דאם היינו צריכין לכתוב כזה באותיות לה"ק פשיטא דאין אות יו"ד נקרא כאות שין ואין לך שינוי שם גדול מזה אלא כותבין בשין בראשה, ומה"ט ג"כ אין לכתוב עי"ן בסופו ע"פ יש לכתוב שאנעט כזה, הגם שלפי כתיבת דייטש היה ראוי לכתוב בשני טיתין מ"מ כבר השיב לי הרה"ג מהרמ"ק זללה"ה בביוצא בזה בשם יעטטע שהיכא שאין חותמת בשני טיתין אין לכפלו, ובסוף העלה שאם דעת המסדרים לכפלה גם בלא"ה גם הוא מסכים עמהם, וכיון דבשאלתנו היא חותמת בטית אחד למה נשנה מחתימתה. ע"כ לפע"ד יש לכתוב שינלא דמתקריא שאנעט. עכ"ל. והסכים עמו הגאון מה' יעקב עטטלינגער זצללה"ה וכן ראיתי בשו"ת כתב סופר אה"ע סי' נ"ג דבשם יאהאננא יש לילך אחר חתימתה אם היא חותמת בב' נונין יש לכתוב בב' נונין ואם לא לא, כיון דבלה"ק חד נון בדגש הוי כב' נונין, עיי"ש, ומעתה כיון דגם בעיר בריססעל נוכל לומר דהס' היא דגושה אפשר לומר דבחד ס' סגי, ונ"ל דזה הטעם דלא כתבו בימים הראשונים רק חד ס', וכן בדיסלדארף. אמנם באמת צדקה דעתי דמכ"ת לכתוב תרי ס' דהא הגאונים הנ"ל מודים דאזלינן בזה בתר החתימה, וא"כ בשם מקום נמי יש לילך בתר כתיבת כל העולם. ובשלמא בימים קדמונים שישראל נשתמשו ברוב בכתב עברי והיו כותבין תמיד חד ס' במקום ב' s כמו שמצינו אפילו בתרגום התורה של הח' משה מדעססוי בהוצאה ראשונה שנדפס בכל מקום וואסר וויסן במקום (Wasser, wissen) שפיר עבדו שכתבו ברויסל, דיסלדארף בחד ס'. אבל בזמננו שהיהודים בארצנו רובא דרובא כותבין דייטש, וכותבין Br1465ssel. בתרי s, א"כ אם אנו מתקנין אופן כתיבה בלשון ובכתב עברי צריכין אנו ג"כ לכתוב תרי ס' כמו שכותבין בכל שטרות. והשתא דאתית להכי דאזלינן בתר כתיבת כל העולם נלע"ד דצריך ג"כ ע' בתר תרי ס', דהיינו בריססעל כמו שכותבין בכתב דייטש גם היהודים דשם, דמה שאין מדגישין העי"ן במבטא הוא מפני שדרך העולם לדבר בלישנא קלילא, דרך משל כל אדם אומר שליססל שיססל, ואעפ"כ כל אדם יודע שבדקדוק שם הדבר: שליססעל, שיססעל ומצאתי שמו"ר מהר"ם שיק זצ"ל בתשובותיו חלק אה"ע סי' צ"ט כתב בשם מקום אדא. דאף שבע"פ קורין אותו בלשון דמשתמע אדע בסגול שם הכתיבה עיקר מדדייקינן בה טפי והשם שקורין בע"פ אין אדם מקפיד עליו וקורין אותו רק בחטיפה ובקצור. והנה הרב הגאון מבאנהארט כתב דאם העי"ן נרגש במבטא היה צריך לכתוב עי"ן אחר הסמך השנייה. ולענ"ד נראה דאף שלא נרגש העי"ן יש לכתוב עי"ן. דבאמת בלשון אשכנז אין תיבה שיש בסופה סל בלי תנועה ביניהם, רק שהתנועה שנכתבת e היא כל כך קצרה עד שהיא נבלעת במבטא, וכיון שכל העולם יודעין שנכתב באות e יש לכתוב ע' בכתב עברי. כיוצא בזה מצינו בשמות שתנועה אחרונה חיריק אם דוחקין את החיריק כותבין יוד ואם אין החיריק דגוש אין כותבין יוד, ואעפ"י כן אם הוא חותם עצמו ביו"ד אין לשנות מחתימתו כמבואר בספר אהלי שם כלל יו"ד אות ט' (כגון עטיל, עטל) וא"כ גם בתנועת e אף שקורין אותה בחטיפה ואין דוחקין אותה, מ"מ אזלינן בתר כתיבת כל העולם בשמות עירות דהוי כחתימה בשמות אנשים. נוסף לזה כי עפ"י מקור השם צריך שתהא אות e נרגשת שהשם נגזר מן השם Bruxella ובודאי חלילה לי לקרוא ערעור על הגט שסידר מ"כ בשם בריססל, כי בדיעבד אין מקפידין על זה כדאיתא בפוסקים. אך לכתחלה אם אנו רוצין לקבוע מסמרות שיכתבו כל הגיטין לעתיד לבוא באופן זה נאה ויאה לחכמים לכתוב בלשון מדוקדק ועפ"י דקדוק צריך לכתוב בריססעל. ואין לומר שעי"ז יטעו וידחקו את העי"ן כמו בריקסעל דהכל יודעין שבאשכנז טעם מלה עפ"י רוב מלעיל. ועתה נדבר על אודות 1465 שהחליט מ"כ לכתוב י' במקומו. ולענ"ד אכתי הדבר צריך עיון הרבה. הח"ס סי' ל"ו כתב לענין שם העיר גיססינג וז"ל: ובלשון דייטש נכתבה גיססינג ב' סמכין וב' יודי"ן וגם בקריאת היו"ד הראשונה יש להסתפק כי נכתבה בלשונם באות הנקרא אָ עֶ ויש קצת שנוי בין קריאה זו לקריאת חירק. עכ"ל. והנה ידוע ששם העיר נכתב בל"א G1465ssing (ומ"ש הח"ס אָ עֶ היינו e u כי באונגארן מבטאין אָ כמו u) וח"ס לא הכריע שם איך יש לכתוב אות 1465 אלא עמד בספק. ומעתה ניחזי אנן. הנה מה שהביא מכ"ת שהעיר ברין ודיסלדארף נכתב ביו"ד אינה ראיה מוכרחת דשם הם כותבין שם העיר כן מקדמת דנא ובודאי היהודים היו מבטין כן שם העיר. וע' לעיל שהבאתי ממעמארבוך של דייטץ שיש שם כתיבה אחרת לאות 1465 אך א"א לתפוס בכתיבה זאת, דהיינו ו"י דזה נקראו אצלנו au ואף דשם הנהר מאין נכתב מוין, זה הוא שמו הישן ונגזר מן השם Moenus. אבל לכתוב ברויסל כמעמארבוך א"א שכל אדם יקרא זה Braussl והנה אין לנו בכתב עברי אות שהוא ע"פ מבטא האשכנזים דומה לגמרי לאות 1465. והנה בארץ אונגארן (היינו בחלק שנקרא אבערלאנד) וכן במאהרען, ובבאהמען מבטאין השורוק כמו 1465 בנארדדייטשלאנד (ברוך מבטין bur1465ch נו"ן נקרא n1465n וכן הכל) וכותבין אוהעל, חוסט ומבטא שלנו Ch1465st, 1465hel. וא"כ לכאורה בארץ אונגארן היה נכון לכתוב ו במקום 1465 והא דהח"ס לא הכריע הוא משום דבאונגארן אין מבטאין את האות 1465 שבמלות אשכנזיות כהוגן, אלא כמעט כאות ן וע"כ כ' הח"ס, שרק קצת שינוי יש בין 1465 לחיריק. ועוד שאם כותבין דייטש באותיות עברית גם באונגארן כותבין ו במקום u וא"כ אם היו כותבין גוססינג, היו קוראין gussing עכ"פ האשכנזים שקורין השורוק u אין להם תנועה בעברית שתעמוד במקום 1465 בלשון אשכנז.