ואם עדיין לא עבר זמן רב אחר הנישואין וביותר אם הכתובה קיימת יש לדון על שם העריסה דלא הוי כנשתקע כיון דקלא אית ליה שקראו הכתובה בפני עשרה דמפקי לקלא, ודומה לזה כתב בח"מ בנשתנה שמו ע"י חולי כיון דהיה בבה"כ בפני עשרה הוחזק השם אף שמת בו ביום. ולענין אם יש להשגיח בחתימתה ולעשות עיקר השם שחותמת בו בתשובת ק"ח סל"ח בשם הגאון פ"י כתב דאין להשגיח בחתימת אשה מיהו אפשר דהוא איירי בענין התלוי במבטא אבל הכא אם חותמת בשם של צרפת הרי היא עושה אותו לעיקר, ומ"מ יש לדון דדוקא באשה העוסקת במשא ומתן וכותבת אונות ושטרות על שמה אבל אם כותבת לפרקים אגרת שלומים בזה לא אזלינן בתר חתימתה ועדיין צריך בירור עכ"ל רמ"ק.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן מ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
