מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן ל״ד

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ושם שאנעט פשיטא דצריכין לכתוב כיון דנקראת כן לגמרי במקום דירתה וגם במקצת במקום לידתה ומ"מ יש להקדים שם שינלא שהוא שם העריסה לשם החדש הנזכר, וכ"כ לי הרה"ג מהר"ם קרגויא זלל"ה בתשובה על כיוצא בזה וז"ל בשם האשה כיון דשם העריסה ידוע ועדיין בני משפחתה ובני עירה קורין אותה בשם זה א"כ מדינא להקדים שם זה לשם חדש Regina. וכן עשינו בכל פעם במדינת צרפת בהסכמת כל הבקיאין, גם בגיטין שנתנו בסביתנו בעיר ראט כך עשינו בהסכמת ב"ד של שלשה אף ששם העריסה לא היה רגיל אלא בפי המועט עכ"ל. ובענין כתיבת שם שאנעט פשיטא שאין לחוש למה שבלשון צרפת נכתב בזה Jeanette דאם היינו צריכין לכתוב כזה באותיות לה"ק פשיטא דאין אות יו"ד נקרא כאות שין ואין לך שינוי שם גדול מזה, אלא כותבין בשין בראשה, ומה"ט ג"כ אין לכתוב עין בסופו, ע"כ יש לכתוב שאנעט כזה, הגם שלפי כתיבת דייטש היה ראוי לכתוב בשני טיתין מ"מ כבר השיב לי הרה"ג מהרמ"ק זללה"ה בכיוצא בזה, בשם יעטטע שהיכא שאין חותמת בשני טיתי"ן אין לכפלן. ובסוף העלה שאם דעת המסדרים לכפלה גם בלא"ה גם הוא מסכים עמהן, וכיון דבשאלתנו היא חותמת בטית אחת למה נשנה מחתימתה. ע"כ לענ"ד יש לכתוב שינלא דמתקריא שאנעט. העתקנו בזה מה ששייך לשם שאנעט. עכ"ל ידידי הרב הג' מוהר"ר משה ליב באמבערגער נ"י אבדק"ק קיזזינגען.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.