מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן כ׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

א. שלא לכתוב כלל שם הלע"ז שנקרא בו תמיד אי אפשר שהח"ס אה"ע ח"ב סי' ל"ח כ' בשם לביאה שנקראת לעני שאם לא כתב המכונה לעני הגט פסול, ומו"ר מהר"ם שיק כתב בשו"ת שלו חאה"ע סי' קי"ב שכ"פ מהר"ם בנעט בתשובת הר המור סי' ל"ד ושכן נוהגין באשכנז ואסטרייך ואונגארן, וכתב עוד שם אף שהגאון מהר"ש קלוגער בתשובת חידושי אנשי שם סי' קמ"ב כתב דלא יכתבו שם הגוים בגט וכן נוהגין בפולין, אני תלמידי ותלמידי תלמידי הח"ס נמשכין אחר הח"ס. ויש אצלי תשובה כ"י מהגאון ר' מענדל קארגויא זצ"ל שהכריע ג"כ לכתוב שמות הלע"ז וז"ל שם: בעיר הזאת (פאריס) שכיח שיש להאשה שני שמות האחד שם העריסה והשני שם הרגיל בלשון צרפת הסכמנו יחד אם שם העריסה נשכח לגמרי עד שאין קורין לה בשום פעם בשם זה אין כותבין אלא שם החדש, ואם שם העריסה עדיין לא נשתקע לגמרי אלא שהרוב קורין אותה בשם הצרפתי אם אין שייכות לשם העריסה עם שם החדש כגון ששמה קילא ונקראת לואיזע כותבין לואיזע דמתקריא קילא, ואם שם העריסה הוא שם עברי מקדימין השם העברי וכו' עכ"ל הצריך לעניננו.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.