ומעתה בנידון דידן אם עדיין אין מנהג קבוע בארץ רומאניען לפסוק ע"פ דעת הגאון בעל ד"ח ואין שם שום מנהג קבוע והדבר עדיין שם בספק כמו שהיה בספק אצל הגאון רא"ז מרגליות, טוב ויפה עשיתי שנהגתי כמנהג ארצנו. ומ"ש מכ"ה שאף לפי דעת הח"ס ומהר"ם בנעט היה הגט כשר אם לא כתבתי שם הלע"ז לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי. ולא אאריך בדבר זה, כי מה דהוי הוי והצועק לשעבר ה"ז תפלת שוא. אמנם אם כבר נקבע מנהג בבאקארעשט עפ"י הגאון בעל ד"ח לכתוב בגיטין ובכתובות זש הרי הדבר שאלה חמורה (ואם לפני מעכ"ה הוא דבר פשוט אני איני בוש לומר שאצלי בעניותי הדבר צריך עיון רב) ואף שיש אתי תלי"ת חבילות חבילות ראיות וסברות להכשיר הגט גם בכה"ג, מ"מ חלילה לי להורות בענין חמור כזה יחידי אפילו בעירי, ק"ו בן בנו של ק"ו שלא אעיז פנים לעמוד במקום גדולים ולומר למעכ"ה קבלו דעתי. ואם מעכ"ה ברוחב בינתו ימחול ויעיין בדבר (יעיין ד"מ בט"ג ש"נ אות ז' ס"ק ז' בשם זושטא או גושטא ושם זה נקרא Dschusta, ובגט פשוט סי' קכ"ט סוף ס"ק כ"א, ועוד שם ס"ק קמ"ב מ"ש בשם הראנ"ח וגם מ"ש בפתחי תשובה בקונטרס השמות בשם יאלק בשם הגט מקושר) וימצא היתר הרי טוב, ואם לאו אני מוכן לעשות כזאת: הנה זה שלש שנים שנתאחדנו בארץ אשכנז ויסדנו חברת רבנים היראים. ובחברה זאת נבחרו ה' רבנים להיות האלאכישע קאממיזזיאן, אשר לפניהם כל דבר קשה וספיקא דדינא יובל למען יורו כדת וכהלכה. ומעתה הנני מוכן להציע באריכות שאלה זאת (עם כל ראיותי וסברותי להכשיר הגט) לפני האלאכישע קאממיזזיאן הזאת, והם יכתבו פסק דינם ואשלח פסק שלנו למעכ"ה והוא ברוחב בינתו ירחקו או יקרבו.
מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.