מלמד להועיל חלק ג · חלק ב׳ סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אחרי כתבי זאת בא אלי מכתב מהרב השואל נ"י, שכאשר הגידו לו אותו בן פנויה אינו נקרא לתורה בשם בעל אמו כי אם בשם בן אברהם, ולפ"ז לא היה מוחזק כלל וכלל לבן בעל אמו, וגם מה שהכירו בערכאות לא עשה רק למען החזיקו ליורש נכסיו, ובאשר כי אין לו זרע כלל לא עשה בזה שום דבר אשר יורה שאמתלא שלו אינה אמת (כי אם הוא אחיו ג"כ היה יורשו, ואדרבה היה לו עוד חלק בירושת אביו כמש"ל). ולפ"ז ההיתר יותר מבורר. ובפרט שספק ממזר אינו אלא איסור דרבנן, ועל כן אם רואה הב"ד שלא להשביע את האשה ואת הבעל, די אם יתנו להם תקיעת כף (איידעזשטאטטליכע פערזיכערונג) שבנה אינו בן בעלה, ויאיימו עליהם שלא יתנו מכשול לבית ישראל, ושיגידו רק האמת, ואם לא יגידו ונשאו עונם, כי דובר שקרים לא יכון וגו' ושפת אמת תכון לעד.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.