מלמד להועיל חלק ג · חלק ט״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:דעתי אינה נוחה בהיתר זה, כי מה שכ' מר שנסייע לבטל תקנת חכמים דהמתנה כדי לאפרושא מאיסורא שתשב עם הבעל בלא קידושין. הנה אף שאין מגלין דבר זה אלא לצנועין, לא ידענא אם יש בזה איסורא רבה כל כך שיושב עם אשה בציפילעהע בלא קידושין, דלכאורה יש לדמות דבר זה ליושב עם פלגש, ואף שאין אני מתיר פלגש מפני כמה טעמים שאין צריך לפרשם, מ"מ הרי חזינן דבשאולת יעבץ ח"ב סי' ט"ו מתיר פילגש א"כ איך נתיר לעבור על תקנת חכמים כדי לאפרושי מדבר שאפשר שאינו איסור כלל. איברה דאין לדמות נושא אשה בציפילעהע בלא קידושין לנושא פילגש, דנושא פילגש אינה רוצה שתהא אשתו ואינו מבטל דין תורה או דין דרבנן, אבל נושא בציפילעהע הוא רוצה שתהא אשתו לכל דבר ואעפ"כ אינו מקדש אותה כדת משה וישראל, וא"כ מבטל בפומבי דת משה וישראל וע' בשו"ת בית יצחק סי' כ"ט דזה אף לראב"ד איסור דאורייתא. אמנם כל זה אם יש לדון להתיר דבר זה, ודאי אין להתיר אפילו בשעת הדחק גדול אך אם נדון לסייע לבטול תקנת חכמים בודאי כדי להפריש מאיסור זה נאמר איפכא אולי אין זה איסורא רבה וע' בספר יד דוד להגאון מקארלין ח"א צד שכתב אם מקיים הפילגש לשם אשות אך טעה שלא קדשה אין בו איסור וכ"כ המל"מ פי"ח מא"ב ה"ב בשם הריב"ש ולמה נעשה איסורא זוטא ודאי לאפרושי מזה שעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.