מלמד להועיל חלק ג · חלק י׳ סימן א׳

תשובה:לענין שאלה אי ראוי לקבל גיורת שכבר נשאת לישראל בגיותה ע"י ערכאות הנה בשו"ת בית יצחק י"ד ח"ב סי' ק' העלה שאין לקבלה גיורת שנבעלה לישראל ושאסור לכונסה עיי"ש באריכות. לעומת זה כתב מו"ה שלום קוטנא זצ"ל בספרו וכתורה יעשה דף נ"ג ע"א דאולי יען כי נעשו הקישורין עפ"י דין המלכות, ולא יוכלו לנתק מוסרות הקישורין בלי ערכאות ויש בזה כמה מניעות חשוב כדיעבד ותתגייר כדין תורה וכן יקדשה כדמו"י. הדבר בעיני הג' בעל שו"ת אבן יקרה (עיי"ש אה"ע סי' י"א שהוא דן ג"כ לענין הבחנה). ובהוספה לס' וכתורה יעשה דף כ"ג ע"ב והלאה מדובר עוד מזה והביא שם בשם חכמי ארץ ישראל שפוסקים כיון שכבר נשאה זה לזה בנימוסיהן הוי כדין עבר וכנס דאין מוציאין אותה מידו (ע' יבמות כ"ד ע"ב) עיי"ש באריכות. ולזה דעתי הקלושה נוטה, ובפרט דהבית יצחק לא מיירי בגונא שנשאו כבר בערכאות ואולי גם הוא היה מודה להקל באופן זה. אמנם נ"ל דאם היא כבר מקודם שנשאת באה אל הרב להתגייר והוא דחה אותה מפני שראה שנתגיירה לשם אישות אז גם אחרי כן לא יקבלה עוד, דאל"כ כל הנכריות שאין רוצין לקבלן ילכו וינשאו בציווילעהע ויאמרו שאח"כ הרבנים בע"כ יענו אמן. גם בלא זה אם יתרבו המכשולים שבני ישראל ישאו נכריות, יהי' הכרח לעשות גדר שלא לקבל גיורות כאלה. מובן מאליו שצריך לזה הסכמת כל הרבנים היראים (והכרעת ועד הרבנים).