מלמד להועיל חלק ב · חלק פ״ח סימן ב׳

תשובה:יען כי טרוד אנכי כעת בלמוד סוגיא לדרוש בש"ת הבע"ל אשיב ע"ד שאלתו בקוצר, כי ענין זה כבר הלכו בו נמושות. והנה זה פשיטא דנכתב לשם קדושה א"צ להיות נכתב לשם סתו"מ דהא פסק הרמב"ם פ"ו מה' יסה"ת דאפי' היה שם חקוק בכלי מתכות לוקה והיינו כמו שביאר יפה בסדר משנה פ"ו ה"א בנכתב לשם קדושת השם. והנה הני שמות דנידון דידן לכאורה יש לומר דלכל הפחות נכתבו סתמא, ועיין לענין סתמא מ"ש מו"ר מהר"ם שיק בתשובתו סי' רס"ד, ועכ"פ סתמא אסור למחוק מספיקא ועוד לפי מה שהעלה מהר"י אסאד בתשובה סי' ד"ש (דשם ממש שאלה כנידון דידן) הוי שמות בכותלי ביהכ"נ יותר מסתמא דודאי סופר בור כתבו לשם קדושה (וע' גדולי טהרה סי' ל"ו שאוסר אפי' לא נכתב לשם קדושה עפ"י תוס') וע"כ פשיטא דאסור למחוק את השמות. ויש לעשות התקון שכתב מהר"י אסאד בתשובה הנ"ל בסופה וז"ל: וכ"כ בתשובה מאהבה חיו"ד סי' רע"ו... בהיותי רב במדינת מעהרין צויתי ליקח בגד פשתן או נייר וכדומה לקבוע במסמרות על הכתלים שכתוב שם וללבן עליהם באופן שהאותיות תחתיהם חיים וקיימים עכ"ל (תשובה מאהבה) וכן עשינו (מהר"י אסאד) מעשה (בק"ק סעמניטץ) שצוינו לדבק תחילה ולכסות כל שם ושם במטלית קלף עב בקביעת מסמרים וללבן עליהם עכ"ל מהר"י אסאד. ואם יש לחוש שאעפ"כ הטיח יעכל את הקלף בקרב ימים וימחוק ח"ו את השם אזי טוב לעשות ע"י נכרי דאף שאמירה לנכרי אסור גם בשאר איסורים (כדאיתא בב"מ דף צ"ו ע"א) וגם יש שליחות לנכרי לחומרא מ"מ דבר שאינו מתכוין הוא ואף דהוי כעין פסיק רישי' מ"מ ע"י נכרי שרי כמ"ש המג"א ססי' רנ"ג (ע"ע שו"ת ברכת רצ"ה סי' ק"ג) וע' שו"ת שואל ומשיב מהדורא א' ח"ג סי' קמ"א.