מלמד להועיל חלק ב · חלק ח׳ סימן ב׳

תשובה:בספר בית יצחק ובספר בית אברהם (סי' מ"א אדני זהב) כתוב: ויש מרבותנו מקילים בה"מ בבהמת ישראל בנמצא מחט תחוב או שביל אף כנגד הסירכא ממש ובודקין בקש או במחט בראש האב ואם לא עבר מעל"ע מכשירין מטעם הכר"ו אבל חלילה להקל בכה"ג כ"א ע"י מורה גדול וכמו שסיים הכר"ו ז"ל בעצמו וברשמי שאלה העיד על בד"צ דק"ק ליסא שהורו כן להלכה נגד רצונו. והנה בפ' א"ט דף נ"א איתא בפשיטות דבמחט בפנים וקורט דם כנגדה דטרפה דאם אין נקב קורט דם מנין וכמעט כל הפוסקים כתבו דסירכא לכל הפחות הוי כקורט דם והרבה פוסקים סוברים דסירכא חמירא מקורט דם ומסתבר טעמם. רק דהפלתי כתב דאפשר דהסירכא באה מעבר החיצון ע"י שהתחיל המחט לנקוב מעט בעבר הפנימי ואין מוחלט שעבר המחט מעבר לעבר. ולפי"ז סירכא קיל מקורט דם. אמנם גם הכר"ו כתב ולכך במקום שהיה בלא"ה צדדים להקל גם על זה שמנו לבנו אבל אין בלא"ה צדדים להתיר ואינו ה"מ ח"ו להקל כל דהו עכ"ל. והפלתי לא כתב דוגמא מהצדדים שיהיו בלא"ה ומתוך דבריו משמע דלא היה במקום תערובת וכה"ג, כי כתב בתחלה יען שהיה הדבר שכיח הרבה והיה הדבר קשה להטבחים המתיק סוד במושב זקנים למצוא היתר. והחכמת אדם כתב ג"כ ואם יש הפ"מ ועוד כמה צדדים להקל צ"ע ע"כ. והנה יש עוד סברא לומר דסירכא קיל מק"ד משום דיש לתלות הסירכא בחצר הכבד ושם אין נקב הנסתם פוסל אמנם המעיין בשו"ת צ"צ סי' מ"ט ובח"ס סי' ל"ג ומ"ה ובתשו' מהר"ם שיק סי' נ"ה יראה בעליל שכל אלה הטעמים ישא רוח. אשר על כן אין לסמוך להתיר אם המחט תחוב ופיה נגד הסירכא ע"י בדיקה הנ"ל כי אם בהפ"מ ובשעת הדחק גדול או בדאיכא למיחוש לתקלה שהעם יקחו טריפות אם לא ימצאו כשר, ואף באופן זה ראוי לכל בעל נפש להחמיר על עצמו.