21) ע"כ נלע"ד להסכים עם המורה שנזכר בתחילת ענינינו ובתנאי דיעשה ע"י נכרי ויזמין עצמו לספר במספרים ולא יסייע כלום בשעת ההעברה ע"י נענוע הראש וכיוצא בו, וביום השני אם רואה שהשיער עדיין לא צמח כדי לאחוז מעט בצפרניו וא"א לגלח במספרים אפילו בדקה מן הדקה יכול לגלח בתער ע"י נכרי באופן שישב עצמו איזה זמן קודם במקום הגילוח לעשות שם איזה דבר אחר כגון לקרות בספר כדי שלא יהא נראה כמזמן שערותיו לתער, וכל זה כדי לצאת גם אליבא דריטב"א. ובכן יש להתיר, כיון דאין כאן שיער כלל רחוק מאד שיהיה אסור. כן נ"ל להלכה ולא למעשה עד שיסכים עמי מו"ר נ"י. (וע' שו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קי"ט, ואין דבריו מוכרחין). ומו"ר הגאון מו"ה עזריאל הילדעסהיימער נ"י אחר כתבו איזה הערות על דברי סיים וזה לשונו: ועל דבר עיקר התשובה באמת אין צריך להסכמתי דהאיר הדין מכל הצדדין ובאשר ישנן תנאי' דמסייעין לי' ה"ה בעל בשמים ראש והנוב"י עצמו לפי הנראה מבעל ח"ס יש להסכים עם המורה. אח"כ ראיתי בשו"ת מהרי"א (ר' יצחק אהרן איטינגא) ח"א סי' קי"ט שאוסר ומ"מ אני על משמרתי אעמודה.
מלמד להועיל חלק ב · חלק ס״ד סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.