מלמד להועיל חלק ב · חלק ס״א סימן ב׳

תשובה:הנה לכאורה גם בנ"ד יש חשש דילמא יכבוש השטר היתר עיסקא ויגבה עם שטר האחר הקרן והרווחים אפילו בדלית רווחא. ובאמת הביא בספר דרכי תשובה סי' קע"ז ס"ק ע"ד בשם שו"ת אוריין תליתאי בשם הגאון בעל חוו"ד שאיסור גמור הוא אם כתבו הה"ע בשטר בפני עצמו משום שיכול לכבוש את הה"ע ולתבוע בגוף השטר. אמנם שם בד"ת הביא גם רוב חולקים ע"ז שמתירין לעשות כן ה"ה הגאון מהרא"ז בעל בית אפרים והגאון בעל שאלות ותשובות טוב טעם ודעת ובעל שו"ת חסד לאברהם ובעל שואל ומשיב מהד"ג ח"ב סי' קמ"ז ובעל שו"ת בית יצחק י"ד ח"ב סי' ד' וסי' ה'. וכתב הבית יצחק בסי' ד' דכבר הנהיגו ליקח וועכסעל על חוב שנעשה בה"ע והרי גם בוועכסעל יכול לתבוע בערכאותיהם שמגיע ששה פראצענט ובע"כ דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן וכשיתבע העסקא יהא נאמן לישבע לא הרווחתי, אמנם בכולל הקרן עם הרבית כמעט כל האחרונים אוסרים, וע' ח"מ סי' נ"ב סעיף א'. והשואל ומשיב כתב דבזמננו דאין דרך להלות בלי רווחים ובה"ע אנן סהדי דבלי ספק עשה כדין דלא שביק היתירא ואכיל איסורא וכיון דא"א לכתוב העסקא על השטר שלא יגרע כח השטר, יכול לכתוב העסקא בפני עצמו. וכתב עוד דלפ"ז היה קצת צדוד היתר גם אם נכלל הקרן עם הרבית ביחד דאנן סהדי שנעשה בהיתר, עכ"ד. אמנם כתב הבית יצחק אם עשה טאבאלא על העסקא (כנראה זה היא היפאטהעק) צ"ע אם מועיל ה"ע דבזה א"צ לתבוע וכן ימכר הבית ויגבה עם העסקא. ולדעתי בזה לכתחלה יש להשליש כתב המועיל בנימוסי המדינה שבאם יטעון הלוה לא הרווחתי לא יגבה העיסקא עכ"ד. ומעתה אם אפשר לו לתקן שכל אשר עושה ה"ע משליש כתב ביד הרב שאם יטעון הלוה וישבע שלא הרויח לא יגבה העיסקא הרי טוב, ואם לא יצייתו לו בדבר זה הנח להם כיון שאינו אלא איסור דרבנן כמו שביאר הבית יצחק בסי' ה'.