מלמד להועיל חלק ב · חלק ו׳ סימן ה׳

ג. ועל כן נבוא היום אל העיון ע"ד הספק הב' של הרב השואל דהיינו אחרי אשר ברור לנו דאם נמצא ריעותא במקום אחד א"צ בדיקה אלא אותו מקום יש ספק אי צריך לנפוח כל הריאה כדי לבדוק אותו מקום הנלקה או די אם ננפוח מקום הנלקה בלבד. והנה בודאי לאותן מקומות שנהגו לנפוח כל ריאה כדעת הבה"ג אין שאלה כלל, דס"ל כי זו היא הבדיקה שהתקינו חז"ל, דכמו דחיישינן לסרכות חיישינן לנקבים וצריך לבדוק כל הריאה אם יש בה נקב או לא, וזה אי אפשר אלא ע"י נפיחת כל הריאה. אמנם לדידן דלא קיי"ל כבה"ג ודי בבדיקת פנים לבודק הרגיל מכמה שנים או בבדיקת פנים ובמראית עין בחוץ גם לבודק שאינו רגיל כל כך כמבואר בלבושי שרד סי' ל"ט ס"ק י"א, א"כ א"צ לנפוח אלא היכא דאיכא ריעותא במקום אחד, וא"כ יש רק ספק אי אותו מקום נבדק היטב באם אין נופחין רק בסמפון אשר כל סמפונות הקטנים של אותו מקום מסתעפים ממנו, או אם צריך לנפוח דוקא בקנה הגדול אשר כל הסמפונות נמשכין ממנו. והנה פשוט דאין לחוש לענין שמנהג בכל ישראל מקדמת דנא לנפוח כל ריאה ואין לבטל המנהג, כי המנהג הוא רק לברר אי יש נקב במקום הזה, והרי חזינן גם באמוראים שכל אחד בדק אחר הנקב כמו שנראה לו על צד היותר טוב, דמר בדיק בשמשא ומר במיא ומר בגילא דחיטתא (ע' חולין נ"ו ע"א). וכן ראיתי מרבותי נ"ע בוושט דפעמים בדקו ע"י נפיחה ופעמים ראו בעור הושט נגד השמש, כמו שראו שיש להבחין היטב אי יש שם נקב או לא. ובוודאי אין לצוות למורה הוראה: בדוק כמנהג, אם הוא אינו מבחין היטב באותה בדיקה והוא מבחין היטב בבדיקה אחרת, ועל כיוצא בזה אין לומר לאדם הלך אחר המנהג אלא אחר תכלית המנהג, וחושי האדם וכח הבנתו הן הן שצריכין להבחין ע"י בדיקה אי יש כאן טריפות או לא. והא דנתפשט המנהג לנפוח בקנה כל הריאה, משום דבדיקה זו היא פשוטה וידועה וניכרת לכל אדם, משא"כ בדיקת סימפון ונפיחה בסימפון לזאת צריך בקיאות יתירה, ומי זה אשר יאמר למי שיש לו אותה הבקיאות שאסור לו לברר הנקב ע"י בקיאותו היתירה מפני שאין המנהג כן, אתמהה! הרי זה כמי שיאמר לבקי היטב לשער ע"י מראית עין אי יש ששים נגד האיסור, שאסור לו לשער כן מפני שאין המנהג לשער אלא ע"י מדידה. מובן מאליו שהראיה שמביא הרב השואל מאותן מקומות שנהגו לנפוח כל ריאה אינה ראיה לדידן, כי אותן המקומות סוברין כבה"ג דצריך לבדוק כל הריאה אחר נקבים וכדומה, ומה ענין זה לדידן דפסקינן דא"צ לבדוק בנפיחה אלא אם יש כאן ריעותא; ודאי די אי אותו המקום מנופח היטב היטב, כי אין אנו צריכים אפילו לראות אחר הנפיחה על המקומות האחרים.