מלמד להועיל חלק ב · חלק ו׳ סימן י״ג

אמנם מ"ש עוד הרב השואל נ"י שהבית שלמה לא התיר לכתחלה לחתוך אונא יחידית ולבדקה וכל מה שצידד להקל אינו אלא בדיעבד עכ"ל אלו הדברים אפשר לאומרם, אך מסגנון הלשון של הבית שלמה לא משמע כן שהוא כתב בפשיטות זו בדיקה מעליא היא ואילו להרב השואל הי' לו לכתוב: בדיעבד יש לסמוך על בדיקה כזו אף שאינה בדיקה מעלי' ומכל סגנון לשונו משמע שאין שום חילוק בין בדיקה זו לבדיקת ריאה שלימה, ועוד אילו היתה סברא לומר שבדיקת אונא יחידית ע"י נפיחה אינה בדיקה מעליא לכתחלה, כאן בתרתי לריעותא היה לו לאסור אפילו בדיעבד. וראיתי בספר בית אברהם בדיני תרתי לריעותא מסימן ל"ו אות ט' שמתחלה רוצה להכשיר צמקה במקצת שהלכה ע"י נפיחה, עם הריעותא דסירכא של"כ שעברה ע"י מיעוך דלא חשיב תרתי לריעותא, אך לבסוף כתב כיון דלא ראיתי זה בשום ספר חלילה לכם לסמוך עלי להתיר. והמתיר כה"ג עליו הראיה עיי"ש. ואם הרב בעל תשובת בית שלמה רב גובריה והתיר תרתי לריעותא זה בודאי היה לו על מי שיסמוך, אך מ"מ מנא ליה להתיר ע"י נפיחה קלה או ע"י בדיקה שאינה מותרת לכתחלה? אלא ודאי שברור היה לו לבעל בית שלמה שבדיקה זו היא בדיקה מעלייתא ואין לפקפק בה. וע"כ נלענ"ד שבצדק הביא הרב בעל דרכי התשובה משמו של הבית שלמה שבדיקה זו מותרת אפילו לכתחלה אף שהיה לו לפרש דרך משמע כן מדבריו ולא בפירוש אתמר.