מלמד להועיל חלק ב · חלק ו׳ סימן י׳

ומעדותו של בעל הרוקח למדנו קולא דמותר לנפוח אף נפיחה חזקה בכח ראשון בסמפון כדי להתיר האטום. ובודאי למד זה מדחזינן דגם הש"ס מתיר אי אית בה מוגלא דאמרינן מחמת מוגלא הוא דנאטם, וא"כ אם לא עלתה בכח שני ועלתה בכח ראשון ודאי מוגלא או דם סגרו הדרך לאויר לבוא בסמפון, וכיון דעלתה עלתה ואין כאן אטום. ומזה יש ללמוד דה"ה בצמקה במקצת אם סרה הצמיקות אפילו ע"י נפיחה בסמפון אין כאן ריעותא כלל. אמנם לענין מראות הפסולות יש לדון על נפיחה זו שהיא כנפוחה יותר מכדרכה, וצריך הבודק לעצור ברוחו קצת כדי שלא תהא נפיחה אלא כדרכה. הן אמת שיש לומר בשלמא בקנה שהוא רחב יש כאן מקום לנפוח בו בכח גדול, אמנם בסמפון צר אין אדם שליט ברוחו לנטותו אל פי הסמפון, והרוח עובר על הצדדין ובריאה אין בה רוח. אולם זה הדבר אשר דברתי כי הכל תלוי בבקיאות, והבקי והאומן ידע לנפוח היטב אפילו בסמפון צר, ומי שאינו בקי כל כך יעשה לו שפופרת צרה בראש אחד ורחבה בראש האחר וישים פיו בראש הרחב.