6) והנה בד"ת סי' קי"ד ס"ק י"ט הביא בשם בית שלמה שיצא קול על שומן ראפס שנעשה בפאבריק של אדון עכו"ם שמערב בו שומן חזיר. והשיב דממ"נ אם ניחוש שעירב בו שומן שחלוק בטעמו עד שטעמו נרגש ויש בזה חשש איסור דאורייתא להא ודאי לא חיישינן דבכל מקום דאיכא למיקם עלה דמילתא אמרינן דאומן לא מרע אומנתו ואם ניחוש שמא עירב בשמן שומן איסור כזה שטעמו שוה לשמן הזה א"כ בכה"ג ליכא אלא חשש דרבנן ובדרבנן לא חיישינן לזיופא עכ"ד. ובנ"ד דליכא אפילו קול רק חששא בעלמא בודאי יש להתיר ובפרט שיש כאן הרבה ספיקות, ספק לא עירב בו טראן, ואת"ל עירב בו שמא הוא של דג טהור (ואף דשם אונס חד הוא מ"מ כיון שאין כאן ריעותא ברורה אמרינן ס"ס, חוות דעת אות י"א. וחוץ מזה כתבו כמה אחרונים דהא דס"ס משם אחד לא מהני הוא רק מדרבנן, ע' דרכי תשובה לסי' ק"י ס"ק רע"ח), ספק ג' שמא אינו נותן טעם וכבר נתבטל.
מלמד להועיל חלק ב · חלק מ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.