תשובה:לענין אי יש היתר למכור נו"ט, הנה בד"ת סי' קי"ז ס"ק י"ז מביא קצת פוסקים שמתירין ליתן מעות לגוי שיקח נו"ט למכור ולהשתתף עמו, אך הרבה אחרונים אוסרים, ומ"מ נראה שבשעת הדחק דהאידנא יש להתיר אם הישראל נותן לנכרי המעות והוא לוקח נו"ט לעצמו ומוכר ונותן לישראל חלק מהריוח כמו שהותנה, והנכרי מוכר בחדר אחר שמשכיר לו הישראל מופרד מחנות הישראל, שעתה י"ל דהישראל לוקח חלק מהריוח בתורת רבית. ואין לאסור מטעם שהנכרי הוא שלוחו של ישראל ויש שליחות לגוי לחומרא, דכבר כתב השו"מ מ"ג ח"ג סי' ל' דיש לסמוך על הדיעה דדוקא ברבית אומרים כן עיי"ש. ובשעת הדחק יש לסמוך ע"ז אף דיש חולקים ע' ד"ת ס"ק כ'. ועל השאלה הב' אם אינם יכולים לעשות בהיתר אם צריך לאסור בשר של מוכרי נו"ט לנכרים, הנה המהר"ם שיק בסי' קל"ו כתב שאותן הקצבים שמוכרין נו"ט לנכרים אין נותנין להם נאמנות למכור בשר כשר. אמנם בשו"ת דברי מלכיאל סי' נ"ה מצדד שאם אינו יכול למחות מוטב להעלים עין מן העושים כן משום דהמרדכי ר"פ כל שעה כ' בשם הראבי"ה דמותר לסחור בדבר טמא. אמנם בנ"ד א"א לשתוק דא"כ גם מוכרי בשר שמונעין את עצמן מלעשות כן ג"כ יעשו כן, כי יאמרו שמותר, וע"כ צריך לקנוס את שאינן שומעין עכ"פ שכל זמן שמוכרין נו"ט אסור ליקח מהן בשר כשר.
מלמד להועיל חלק ב · חלק מ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
