מלמד להועיל חלק ב · חלק ל״ט סימן ב׳

תשובה:לענין מארגארינע כבר כתבתי שיש פנים להתיר הסחורה בזה והבאתי בשם שו"ת בית יצחק חי"ד שמתיר. אמנם לענין בשר נבלות וטריפות שהסחורה בזה אסור בפשיטות יש לחקור אי מותר להיות אגענט במכירתו. וראיתי בספר עיקרי הד"ט י"ד סי' י"ז שהביא בשם גור אריה שגם הסרסרות אסור בנבילות. אמנם בשם מכתם לדוד סי' י"ד הביא שמותר לסרסר קדלי דחזירי ובפרט אם הסרסר אינו מקבל מיד המוכר חתיכה להראותה לקונים (ואף תנאי זה הוא רק משום לעשות הטוב והישר), גם הרב בעל ערוך השלחן כתב בסי' קי"ז סעיף כ"ח: ולהיות סרסר בעסק מכירת טמאים אפשר להתיר כיון שהוא אינו קונה ואינו מוכר ואינם איסורי הנאה שיהא אסור להשתכר בהם (וכמ"ש הט"ז סק"ד). ואף לענ"ד נראה להתיר בנ"ד חדא כיון דהסחורה אינה באה לידי האגענט כלל ליכא למיחוש דילמא אתי למיכל מינה ולהרשב"א טעמא דאיסור סחורה הוא משום הך גזירה, ועוד כיון דמתעסק גם בדברים המותרים בסחורה דהיינו המארגארינע ואם לא יקבל עליו להתעסק גם בנבלות הבית מסחר לא יתן לו אגענטור כלל וכלל ודומה קצת לצד דגים טמאים וטהורים ביחד, וכמ"ש בעל ערוך השלחן בסי' קי"ז סעיף כ"ז דיש ללמד זכות על בעלי החניות שמוכרין בתוך שאר דברים גם קרבי דגים טמאים, משום דיגיע להם הפסד כשהקונים ידרשו מאכל זה ולא יהיה להם גם שאר דברים לא יקנו בחנות זה. ואף דלא התיר אלא מטעם דעיקר העסק הוא משום שאר דברים, וע' דרכי תשובה שהביא חולקים ע"ז, מ"מ בנ"ד דהוא רק סרסור יש ליקח סברא זו לסניף אף אם עסקו באיסורים שוה לעסקו בהיתר. כנלע"ד.