מלמד להועיל חלק ב · חלק ל״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:כפי מה ששמעתי אותה מארגארינע נעשית מחלב או שומן נבלות וטריפות עם קצת חמאה. והנה לענין איסור סחורה בנבלות וטרפות כבר הלכו בו נמושות אי הוי דאורייתא או דרבנן אך לכולי עלמא אין איסור סחורה בחלב משום דכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה. ונ"ל דגם בשומן דהיינו בחלב טהור של נבלות וטרפות אין איסור, דאם התירה תורה בחלב טמא דנבלה דיעשה לכל מלאכה כש"כ בחלב טהור. והנה בנידון דידן דיש ספק אם הוא חֵלב או שומן, ואולי יש רוב מן החֵלב בודאי אין איסור סחורה משום נבלות. אך החשש הוא משום החמאה דהוי בשר בחלב ואסור בהנאה. והנה אם החמאה לא נתבשלה עם החלב בודאי אין איסור הנאה בכאן דדרך בישול אסרה תורה ובשר בחלב דרבנן אינו אסור בהנאה. אך אם נתבשל יחד עם החמאה אין כאן היתר הנאה אלא להרמב"ם בפי' המשניות דכריתות והא לך הלשון לפי מה שהעתיק לי תלמידי הב' המופלג מוהר"ר פינחס באמבערגער נר"ו מפירוש המשניות הערבי שנמצא בבית עקד הספרים של הקיר"ה: במאמרנו יש נקודה נפלאה אשר אנו מיעדין עליה לפי שהיא מפתח לדברים אחרים ומוסף על מה שיש בו מדקדוק העיון וזה שידוע הוא שבשר בחלב אסור בהנאה והחֵלב דרך משל מותר בהנאה, ואם בשל החלב בחלב למה לא חל איסור בשר בחלב על איסור חלב, וכן הוא בנבלה, הלא היא איסור מוסיף כמו שאמרנו הכי בחלב קדשים שחייבנו על אכילתו מעילה לפי שמוסיף בו איסור הנאה, והתשובה על זאת שבשר בחלב אסור בהנאה לפי שאסר הכתוב אכילתו כמו שביארנו שכל מה שנאסר באכילה אסור גם בהנאה עד שיפרוש לך הכתוב, כדרך שפירש בנבלה, ואין בו כתוב שאוסר האכילה וכתוב שיאסר הנאה אלא שני הדברים יחד הם איסור בשר בחלב ואם אנו אומרים אין איסור חל על איסור אם כן לא יחול איסור בשר בחלב על איסור נבלה ובטל איסור הנאה אלא הוא מותר בהנאה ומי שאכלו ילקה משום נבלה ובטל איסור בשר בחלב לגמרי לפי שלא חל. והנה הקושיא קיימת ודמיון חלב קדשים היה דומה לו אילו היינו אומרים שהוא אסור בהנאה כמו שאמרנו זאת בקדשים ומי שאכלו אינו חייב משום בשר בחלב אז הקושיא תהיה קיימת אבל אין הדבר כן אלא אנו אומרים שבשר בחלב זה אינו נאסר בהנאה הלא תראה שהמשנה אומרת שבשר בהמה טמאה מותר לבשל ומותר בהנאה. וכבר מבואר זה במקומו וזכור שהענין הזה מטעה ותדמה לו כל מה שדומה לו, עכ"ל הרמב"ם. ועיין פלתי סי' פ"ז מה שפירש בדברי הרמב"ם הללו.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.