מלמד להועיל חלק ב · חלק ג׳ סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:הנה האחרונים הרבו שו"ת בדין שוחט שידיו רותתות וכמעט כולם נקבצו בספר דרכי התשובה סי' א' ס"ק נ"ה, ואין אחד מהם מדבר משוחט שידו השמאלית לבדה רותתת ש"מ דמילתא דלא שכיחא היא כלל וכלל. ומעתה ניחזי אנן. הנה ודאי אין לדייק מדכתבו כל הפוסקים ידיו לשון רבים ש"מ דאין פוסלין אא"כ ב' ידיו רותתין, דא"כ נדייק נמי אי ימינו רותתת ולא שמאלו כשר, וזה ודאי א"א לומר אלא באטר שעושה כל מלאכתו בשמאל, וסתם בני אדם אינם איטרין. וע"כ צ"ל דנקט ידיו משום דסתמא דמילתא הכי הוא אי רותת רותתין ב' ידיו, ובמילתא דלא שכיחא לא דברו הפוסקים, וע"כ מלשון הפוסקים אין להוכיח לא איסור ולא היתר, ואנו אין לנו אלא למיזל בתר טעמא דאיסור דידיו רותתין. הנה בעל לחם הפנים ואחריו הרבה אחרונים כתבו רק טעמא דיש לחוש שמא ידרוס, ושפיר כתב מר דזה הטעם לא שייך אם ידו הימנית בריאה. אמנם מו"ר מהר"ם שיק זצ"ל כתב (שו"ת סי' י') חוץ מזה הטעם דדרסה עוד הרבה טעמים: חדא דע"י חולשת גידיו וכוחותיו אינו מרגיש בפגימת הסכין ועוד שע"י שאין ידיו נוחים במקום אחד אינו מרגיש יפה בפגימה, ועוד שע"י חולשת כוחותיו אינו יכול לשחוט במהירות ויש לחוש לשהייה משהו, ועוד שע"י שידיו מרתתין אבד חזקתו שהוא מומחה ומוחזק, וכתב שיש כאן ג' חששים, שמא לא הרגיש בפגימה ושמא שהה ושמא דרס ועיי"ש עוד טעם. והנה מ"כ כתב שאם יד שמאלית רותתת יש לחוש שאם יחזיק בקנה באותה היד בשעת שחיטה גם הקנה ינוד וינוע ויבא לידי קלקול. ובאמת איתא בסי' כ"ד סעיף ו' כשאדם שוחט עוף צריך שיאחז הסימנים יפה וכו'. ותמיהני על מו"ר מהר"ם שיק שאסף כל החששות ולא כתב חשש זה דלא יאחז הסימנים יפה, וכן כל האחרונים שהביא בעל דרכי תשובה אין מזכירין חשש זה ש"מ שלא חשו להכי דאף ביד רותתת יכול לאחוז הסימנים יפה שלא יהיו נשמטין, ועכ"פ באומר ברי לי שלא נשמטו מהני כדכתב שם בה"י ומנח"י והובא בדרכי תשובה. אמנם כן חשש א' דמהר"ם שיק דע"י שאין נוחים הידים במקום אחד אינו מרגיש יפה בפגימה איתא גם בנידון דידן דהא בשעת בדיקת הסכין צריך לאחוז הסכין בידו השמאלית וכיון שרותת ואינו אוחז הסכין במקום אחד יש לחוש שלא ירגיש יפה בפגימה, ובזה לא מהני ברי לי כמ"ש המהר"ם שיק שם. והנה אם היתה השאלה אם יקבלו אותו איש לשוחט הייתי אומר בפשיטות מה לנו להכניס עצמנו בספק זה ושב ואל תקבלו עדיף, אך מאחר דהשאלה היא אם צריך להעביר אותו שוחט ויש כאן כמעט דיני נפשות צריכין אנו להפך בזכותו אם אפשר. והשם הטוב ישמרנו שלא תבוא ח"ו תקלה על ידינו.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.