מלמד להועיל חלק ב · חלק כ״ג סימן ב׳

תשובה:ראיתי בס' בית יצחק בסי' פ"ט סעיף ג': אכל גבינה או חמאה או חלב מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד שידיח ידיו וצריך ג"כ לקנח פיו ולהדיח במים וסילוק סעודה ע"כ, ופי' על זה בעמודי זהב ס"ק כ' היינו ברכת המזון. אמנם אני בעניי לא מצאתי לדין זה שום יסוד ומה שהביא בשם הפמ"ג בש"ד ס"ק ו' דכן נוהגין בשבועות לאכול מאכלי חלב ומברכין ואח"כ אוכלין בשר ע"כ הנה עיינתי בפנים בפמ"ג ומצאתי קול ושוברו בצדו שכ' שם דדוקא למאן דנזהר מלאכול בשר אחר גבינה מטעם הזוהר הביאו הלבוש בא"ח קע"ג וכו' נמי צריך לברך ברכה אחרונה אחר החלב וכן כתב הלבוש עצמו בפירוש בי"ד בסי' פ"ט סעיף ב' דמדינא אחר גבינה מותר לאכול בשר ואין צריך לברך בינתים ורק דעפ"י הזוהר יש להחמיר. אמנם בכל ספרי הפוסקים לא הביאו האי חומרא דהזוהר ולא נתפשטה כלל ובפשיטות כתבו דמותר לאכול בשר אחר חלב מיד אפילו קודם ברכת המזון. וכן מוכח בהדיא במגן אברהם סי' קצ"ו שכתב בס"ק א' דהאוכל חלב מברך לפי שיכול לאכול עם חברו בשר אמנם האוכל בשר לא יברך אף שיכול לאכול חלב אחר המתנת השיעור מ"מ הא צריך לברך בה"מ קודם עיי"ש, הרי בהדיא דהאוכל חלב יכול לאכול בשר בלא בהמ"ז קודם, וכ"כ המג"א בפירוש בסי' תצ"ד סק"ו וז"ל וע' בי"ד סי' פ"ט דא"צ להפסיק בב"ה אם אינו אוכל גבינה קשה עכ"ל. ואף דבשכנה"ג כתוב והובא בבאה"ט אני נוהג לאכול דבש וחלב ומברך בה"מ ואוכל בשר וכ"כ של"ה עכ"ל הבאה"ט, מחמרי על עצמן עפ"י הזוהר אבל לנוהגים עפ"י הדין אין מקום לחומרא זו. אח"כ ראיתי במטה יהונתן לבעל הכו"פ בסי' פ"ט שמתיר ג"כ לאכול בשר אחר חלב בלא בהמ"ז אלא שכ' בשם מ"א להחמיר. ואני בעניי לא מצאתי זאת במ"א אלא ממש להיפוך וכמ"ש. אח"כ ראיתי בדרכי תשובה סי' פ"ט ס"ק י"ד שהאריך בזה וסיים כמחמירין עיי"ש.