מלמד להועיל חלק ב · חלק כ״ב סימן ב׳

סוג ב' יש להתיר מטעם ס"ס ספק היה שם רחש או לא ואת"ל היה שם שמא נחתך כ"כ עד שאינו ניכר ובטל וכמו שהביא הש"ך סי' פ"ד ס"ק כ"ט בשם הרשב"א. אלא דיש לגמגם בזה לפי מה שכ' הט"ז בסי' ק"ד ס"ק א' דכל שניכר האיסור במראית עין אלא שא"א לבררו מחמת דקותו לא בטל, וא"כ הכא נמי לא בטל, ואף שהנקה"כ חולק עליו מ"מ כבר הסכימו הפר"ח והפר"ת לדעת הט"ז. מ"מ יש להתיר כאן כיון דלאחר הבישול כבר נימוח האיסור ועכ"פ יש עוד ספק שמא נימוח, ואין כאן מבטל איסור דהא אין כוונתו אלא לבשל הירקות וכמ"ש סי' פ"ד סעיף י"ג. אמנם אמרה לי אשתי תחי' כי בווייסקאהל התולעים קטנים מאד ובודאי לא נחתכו, וא"כ יש לאסור ותליא במדינות. וכן שפינאט אף דלאחר הבישול יש ס"ס שמא לא היו בו תולעים ושמא נימוחו, מ"מ איני מתיר לכתחלה לבשל משום דיש מחמירין לכתחלה ושמא נימוח לא מהני ליש אומרין, ואם אני מתיר בירקות שכבר נחתכו היינו משום דלדעת הנקה"כ כבר נתבטל קודם הבישול, אבל לא בשפינאט שאינו נחתך כלל קודם ייבוש ובדיקה א"א אחר שנתייבש. גם אמרה לי אשתי תחי' דבסוף הקיץ (שפאטזאממער) ודאי יש תולעים בשפינאט. ומ"מ אם כבר נתבשל מותר אם יודע שאינו מסוף הקיץ אלא מאותו שיש ספק השקול אי יש בו תולעים.