מלמד להועיל חלק ב · חלק כ״א סימן ב׳

תשובה:על דבר זה אשיבך בקיצור, יען כי כבר הלכו בו נמושות. הדג שטירל שהתיר הנוב"י הוא אותו דג שנקרא שטערלעט בל"א Sterlet וכבר השיב על הנוב"י הכתב סופר בסי' מ"ה ושם מבואר דיפה נוהגין שלא לאכלו. ועיין פ"ת לסי' פ"ג. אמנם הדג שטאהר הוא אותו שהביא הגאון מהר"ש בן הנוב"י בסי' כ"ט שהתיר הרמב"ן כמו שהעיד הפר"ח בשם האהל מועד והוא הדג אשטוריאן (esturgeons בלשון צרפת) וכל זמן שהוא קטן נקרא בלשון איטאליא פארצעלעטא porceletto והוא כמו חזיר קטן, מפני שראש דג זה הוא כמו ראש חזיר. וכבר כתב החכם לעווינזאהן בספרו צאאלאגיע דעז תלמודז שהוא השיבוטא הנזכר בתלמוד שמוחו יש לו טעם חזיר ואפשר דכוונת התלמוד שדומה לחזיר. עכ"פ ראינו שהרמב"ן התיר הדג שטאהר אמנם באשר שיש חולקין על הרמב"ן, וגם יש כמה מיני שטאהר ואין אנו יודעין איזה מהן התיר הרמב"ן, וחוץ מזה הדג הויזען הוא ג"כ מין ממיני שטאהר ואנו רואין שגם הנוב"י במהד"ק סי' כ"ו כתב בפשיטות שהדג הויזען הוא דג טמא, א"כ האיך נתיר הקאַפיאַר והרוב נעשה מדג הויזען. גם כבר נהגו בכל תפוצות ישראל שאין אוכלין רק קאַפיאַר אדום והוא אשר נעשה בפשיטות עפ"י הכשר מדגים טהורים כגון קאַרפפען וכדומה כאשר ראיתי בלעקסיקאָן של פיערער. וראיתי במחזיק ברכה שהביא בשם פחד יצחק ח"ב דף פ"ו תשובה למהר"ר מנחם כהן פורטו הסטריון (הוא הדג שטאהר) דג שנמצא בנהרות ב' מינים דומים זה לזה והאחד הוא טרפה ודאי והשני יש אומרים כי ישיר קשקשיו במים ובק"ק פיררא יאכלוהו שקבלו דמשיר הקשקשים וידעו להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובעיר קרימונה נהגו איסור ואין להתירו עיין בפחד יצחק באורך. ולפ"ז בפשיטות אין להתיר בשום אופן הקאפיאר. ועיין בגידולי טהרה סי' מ' שחולק ג"כ על הנוב"י. והנה בארץ אונגארן התיר הרב אהרן חארין באמרו שסומך על הנוב"י בשטירל הנ"ל ורעשו עליו כל רבני מדינה. עיין כל הסיפור במכתבי נאכגעלאססענע שריפטען פאן דר' לאוו.