מלמד להועיל חלק ב · חלק י״ח סימן א׳

וע"ד האווזים שנקראו שוואנענגאנזע, והם כמו שאר אווזים רק שיש להם צואר ארוך כמו העוף שנקרא שוואן, ראיתי בשו"ת משיב דבר חי"ד סי' כ"ב שכתב שיש לפקפק בהיתר אווזים גדולים ומשונים מאווזות המצויים בינינו באורך צוארם ובגבשושית שעל החרטום, מ"מ אחר שכבר נהגו לאכלם ומסתמא גם אז היה על פי הוראת חכם שנראה לו שהוא מין אווז טהור והוחזקו בזה להיתירא אין לנו לאוסרם ולהוציא לעז על אבותינו שאכלו עוף טמא ח"ו, עיי"ש גם בתשובת מהרי"א הלוי ח"א סי' קכ"ח כמדומה פסק על אותן אווזים המשונים בגדלן ואריכות צוארן (ואף שבראש התשובה שם כתב בר אווזות מ"מ בהמשך התשובה כתב כמה פעמים אווזות) שיש להתירם ע"י מסורת מאווזות שלנו. הן אמת שבתשובות הגאונים הנ"ל כתוב שאותן אווזים ג"כ בשאר גופן משונים בגדלות משאר אווזים, ובשו"ת משיב דבר מביא ג"כ שמשונים ע"י גבשושית שעל החרטום, והשואל לא כתב לי כלום מאותן שאר השינויים. אמנם לדעת משיב דבר הוא טיבותא אם אין לו רק השינוי דאורך הצואר. ולדעת מהרי"א הלוי אדרבה אם כל גופו ואבריו גדולים מהני אווזות שלנו הוא יותר טוב מאם רק אבר אחד גדול יותר עיי"ש. וידוע דבב"ק נ"ה ע"א מוכח דאריך קועי' וזוטר קועי' אינם ב' מינים, וא"כ אם יש מנהג במדינתנו לאכלן אין לנו כח לאסרן ובפרט שבתשובת מהר"י ברונא סי' קמ"ה כתב ע"ד העוף שקורין שוואוי"ן (וכנראה הוא שוואן שלנו) דפשוט הוא בכל העולם דעוף כשר הוא. ואף דלא ראיתי מימי שאוכלין עוף שוואן, מ"מ אין לי כח לאסור האווזים שצווארן דומה לאותו של שוואן אם כבר נהגו שם היתר. אמנם אם אין שם מנהג ידוע צריך לחקור אם הם ממש אותן אווזים שכבר התירו הגאונים הנ"ל, ועליהם יש לסמוך. ושמעתי מאשה אחת שגם במדינת באדען אוכלים שוואַנענגאָנזע (אך זה אינו ברור כל כך וצריך עוד דרישה וחקירה). וע' היטב דרכי התשובה סי' פ"ב ס"ק כ"ז.