ג. וע"ד שאלת העירוב הנה אין לי פנאי לעיין כעת בכל תשובות האחרונים המדברים כבר בענין זה, ואולי יש למכ"ת ספר ארחות חיים המביא בסי' שס"ב הרבה בזה הענין ויוכל בעצמו לעיין שם ואם אולי אין בידו ספר זה אעתיק לו מה שהביא שם בשם ספר אבן יקרה סי' ט"ז ע"ד עמודי הטעלעגראף אם הגביעים קבועים מן הצד חלילה להתיר לצרף אותם לצורת הפתח, אמנם אם קבועים הגביעים מלמעלה על ראשי העמודים דבר פשוט הוא להתיר. ואם הגביעים מן הצד אם יכול להעמיד לחיים גבוהים י' טפחים אצל העמודים שיהי' ראשי הלחיים מכוונים נגד הגביעים ותחתיהם ממש היה מקום להתיר עכ"ל המובא בס' ארחות חיים, ויש לסמוך ע"ז להתיר ובפרט כי יש מתירין בשעת הדחק אפילו בלא לחיים ואפילו בגביעים מן הצד. ויש בידי ס' תקון שבת קובץ תשובות בענין עירובין הוציא לאור הרב דאדעססא ר' חיים טשערנאוויטץ (בשנת תר"ס) והביא שם הרבה אחרונים שמתירין לסמוך על הטעלעגראף: השואל ומשיב, מקור חיים, מאמר מרדכי סי' ל"א, שו"ת נפש חיה וחסד לאברהם, תורת חיים, והגאון ר"ש קלוגער בספרו טוב טעם ודעת, והרב דק"ק לאמזא כ' שם שראוי להשתדל להעמיד קנה אחד אצל עמוד הראשון והאחרון של הטעלעגראף שהיא מכוון תחת החוט. אך רוב הרבנים מקילין לסמוך פשוט על הטעלעגראף אם א"א בענין אחר. וע' תשובות חיי אריה סי' י"ח, דברי מלכיאל ח"ג סי' ט"ז.
מלמד להועיל חלק ב · חלק קמ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
