מלמד להועיל חלק ב · חלק קמ״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:א. אם יש בין ההמון דשם שחושבין כזה בודאי אין להם על מה שיסמוכו לפי דעתי רק על הש"ס דיבמות מ"ד ע"א דאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין להם, וא"כ דוקא באחרים צריכין למים אסור לסתום הבאר אבל לא אם המים אינם ראוים. והנה לסתום באר שמימיו ראוים לשתיה כבר כ' הרמב"ם בפ"ו מה' מלכים ה"י דאסור מדרבנן משום בל תשחית, ובפירוש כתבו כל הפוסקים דאם אינו עושה דרך השחתה אלא ע"מ לתקן מותר וגם בש"ע של ר' שניאור זלמן ח"ה פסק כן דע"מ לתקן מותר הכל אף שהוזכר בפירוש שם בסעיף הקודם איסור סתימת מעין משום בל תשחית, ולית דין ולית דיין דאוסר זה. ויש קצת סמך להיתר גם ממלכים ב', ג' פסוק י"ט ומובא במדרש רבה ובמדרש תנחומא פ' פינחס על הפסוק צרור את המדינים דשאלו רק האיך התיר הנביא להשחית כל עץ מאכל אבל על סתימת המעינות לא שאלו כלל. לנתוץ תנור וכירים אסור אפילו לצורך מצוה, ע' עקרי הד"ט י"ד סי' י"ד אות ב' וא"ח סי' ח' אות מ' וכ' שם דאין לסתום פתח או חלון מכח צוואת ר"י החסיד בשם יוסף אומץ סי' ל"ז.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.