לענין הליכה על קברי אבות או קרובים יש מנהג שלא לילך בשנה ראשונה למיתה, ואפשר דטעמא משום דרשעים נידונין י"ב חדש ואף דאין אומרין קדיש אלא י"א חדשים משום דלא לאחזוקי אבותיו כרשעים מ"מ שב ואל תעשה עדיף, ועל כן נראה דמי שנוסע לדרך רחוקה וא"א לו לבוא אח"כ על קברות אבותיו יש להתיר לילך תוך שנתו, ובפרט שבספר חסידים סי' ת"ן משמע דבכל שעה הנאה למתים שאוהבים וקרובים הולכים על קבריהם ובפרט אם מתפללים שם לשמים. ועיין או"ח סי' תקכ"ט וסי' תקפ"א וסי' תר"ה.
מלמד להועיל חלק ב · חלק קמ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.