מלמד להועיל חלק ב · חלק קל״ה סימן ה׳

ב. וע"ד השאלה השנייה הנה אם יש מת על הגשר הטומאה מתפשטת מאייזענשיענע לאייזענשיענע תחת כל השיענען המחברים כותלי הגשר. ואף שיש באיזה מקומות קצת הפסק בין כותלי הגשר ובין שיענען לשיענען והיה מותר לעמוד מצד זה להפסק אם המת בצד אחר של ההפסק, מ"מ אם נוסע שם במקום ההפסק מרכבה או אם הולך שם אדם או בהמה או אם יש שם איזה כלי או קנה גבוה מן הארץ טפח מביא את הטומאה מצד זה לצד זה, וע"כ אסור לכהן להיות על הגשר לכתחילה בשעה שיש שם מת אפילו נכרי ובשעת הדחק יש להתיר במת נכרי כנ"ל, ואף דהכא הוי עוד ריעותא דכיון דמוליכין הארון הוי אהל זרוק וכן העגלה הוי אהל זרוק, מ"מ הרבה אחרונים כתבו דהא דאהל זרוק לא שמיה אהל הוא רק מדרבנן ובדרבנן יש לסמוך בשעת הדחק על הפוסקים כר"ש דמת נכרי אינו מטמא באהל. אמנם במת ישראל אין בידי להתיר וע' בספר פתח האהל כלל ה' סי' ה'. והנה אם מותר לכהן לעבור שם במרכבה סגורה ומסוגרת יש לדון קצת. במקום אחר התרתי לכהן ללכת אחר המטה במרכבה סגורה דרך מבוי שבב' צדדין נטועין אילנות וענפי האילנות מגיעין אלו אצל אלו בתוֶך וגם האילנות שבכל צד נוגעין זה אל זה, ושם הארכתי בתשובה, רק שיתרחק קצת שלא יהי' עם המת תחת אילן אחד. והנה אפשר גם כאן להתיר בשעת הדחק לעבור בעגלה סגורה, אם יתרחק מעגלת המת שלא יהא עמה תחת אותן אייזענשיענען, והוא דיש הפסק קצת אפילו כחוט השערה בין האייזענשיענען של מרכבת הכהן ובין האייזענשיענען של עגלת המת.