שאלה:ביה"ק שקנו ישראל והוא בשכונת ביה"ק של גוים ובגבול שבין שניהם יש גדר קנים לחי עומד ולחי פנוי וצוה הרב: א' שיניחו ד' אמות פנוי בגבול קברות של גוים ויעשו שם מהלכות ונטיעות של עצים (ע' יו"ד סי' ק"נ) ב' שיעשו חומה בין קברות של ישראל ושל גוים למען לא יראו המתפללים את הצלמים, ואף שיכול המתפלל להסב פניו אל צד אחר שלא יראה את הצלמים ואם יראה בלא מתכוין לית לן בה כיון שא"א לו לילך למקום אחר ע' י"ד סי' קמ"ב, ובפרט שיש כאן גדר של קנים דיש לו דין מחיצה לענין שבת וגם לענין צואה כשמעצים עיניו (או"ח סי' ע"ט במג"א), גם כ' המג"א סי' צ"ט סק"ד ואין לחוש לגילולים, ואף אם נאמר דלביה"ק יש לו דין בית הכנסת לענין זה מ"מ אין למנוע להתפלל בביה"ק אם יש באיזה מקום דבר מכשול (ע' ח"ס חלק ו' סי' ד') ובפרט בנידון דידן שהמכשול מבחוץ. בכל זאת השתדל הרב שיעשו חומה בצורה בין ביה"ק ובין קברות של גוים. אך אנשי הקהל נאותו רק לנטוע נטעים בגבול אשר בקרב שנים יצמחו ויהיו למסוכה (העקקע) עבה המחלקת בין ביה"ק של ישראל לש"ג, וטרם יגדלו הנטעים רוצים לקבור המתים בצד האחר ברחוק מקברות ש"ג. גם נאותו להניח פנוי ד' אמות בין קברות ישראל לבית הקברות של גוים. ועל דבר החומה הבצורה ענו אנשי הקהל כי דבר זה יגרום איבה בין ישראל לגוים. והרב שואל אם גם אני מסכים להתיר בענין זה.
מלמד להועיל חלק ב · חלק קכ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
