מלמד להועיל חלק ב · חלק קי״ז סימן ב׳

תשובה:אי יש לחוש שביה"ק הישן יצטרך לשום צורך שלא יהי' המתים משתמרים בודאי מותר לפנות המת (ע' כת"ס סי' קפ"ג ושדה חמד אבילות סי' קל"ד). וגם אם הי' ברור הדבר שנקבר ע"מ לפנותו ג"כ מותר כדאיתא בסי' שס"ג. אמנם בשו"ת שואל ומשיב מ"א ח"א סי' רל"א במעשה שהאשה אומרת שאמרה כך בעת קבורת בעלה ופסק דאינה נאמנת. וא"כ בנ"ד אם אין אדם אחר מעיד ע"ז ג"כ לכאורה אינו נאמן. ומ"מ אם היה באפשרות להבן לפנות את אביו בלי ליטול עצה מהרב ודאי נאמן דמה לו לשקר. וגם אפשר ליתן פסק להבן שאם הוא כן כמו שאמר שהתנה מתחלה מותר לפנות את אביו, ואם לאו הרי הוא מזלזל בכבוד אביו שמנוולו ושמחרידו בחרדת הדין, ובודאי הבן לא יעשה דבר אם אין ברור לו שהתנה דחזקה שבן אינו מזלזל בכבוד אביו. ועוד יש להתיר מטעם דנקבר אצל אשתו ואף דלא התירו אלא משום דיקבר אצל משפחתו ולא נזכר שגם משום אשתו שרי לפנותו מ"מ עתה דהמנהג דקוברין איש אצל אשתו, וא"א לפנות את האשה אל ביה"ק שנסגר כבר יש להתיר ג"כ להביא האיש אצל אשתו, ומ"מ ימתין עד אחר כלות שנתו דאז יש ג"כ קצת סניף שכ' בשו"ת עמודי שש להג' מהרי"א בסי' י"ט אות ז' בשם תפארת ישראל במוע"ק פ"א סי' ח"ל דאחר י"ב חדש ליכא חשש דין. ואף שאין להתיר מפני זה לפנות מת לאחר יב"ח וכמ"ש בשדה חמד אבלות סי' קל"ז דגם אחר יב"ח דנין ולא בחזקה כבתוך יב"ח מ"מ יש קצת סניף וגם נוח למת דאינו חרד כ"כ.