מלמד להועיל חלק ב · חלק קט״ז סימן ב׳

תשובה:בפ"ת סי' שס"ג ס"ק ג' הובא בשם ברכי יוסף מעשה כזה ממש שמכרו ע"י שבעה טובי העיר מקום קבר לאשה אחת בכתב מפורש ויהי היום איש אחד בבלי דעת קבר שמה נפל אשת נראה דמותר לפנות הנפל דבקבר הנמצא מותר לפנותו, והביא דבתשובת מוהר"ר יחיאל באסאן סי' כ"א הורה על נידון כזה ממש דמותר לפנות. ואחרי העיון בספר ברכי יוסף עצמו מצאתי דכל טעמי התירא שכתב שייכים ג"כ בנידון דידן, ועפ"י זה הוריתי שמותר לפנות הקבר, ובפרט שהאלמנה אינה רוצה למחול על קברה ורוצה ליקבר אצל בעלה, ואם אמרו בש"ס ב"ב קנ"ד ע"ב דיכולין הלקוחות לומר אנן זוזי יהבינן ליה לינוול ולינוול, גם כאן יכולה האלמנה שתאמר אני זוזי נתתי להוי להאי תינוק אימה מחרדת הדין דזה ודאי לא גריע כ"כ כניוול המת. וגם כמה מן האחרונים אמרו דבקטנים לא שייך חרדת הדין, עיין שו"ת חכם צבי סי' מ"ז ועוד תשובות המובאות בפתחי תשובה שם ס"ק ז'. ואין להאריך כאן כי הדין פשוט כביעתא בכותחא, דמותר לפנות הקבר.