אמנם לא ראיתי בפוסקים מבואר הדין במי שבירך בשבת דין האמת אם יחזור ויברך בשעת הקריעה. והנה בהגהת ר' שלמה איגר לסי' ש"מ מצאתי שכתב דאם כבר בירך לא יברך בשעת הקריעה וסמיך אהא דבעל כנה"ג מפקפק על ברכת הקריעה וא"כ לכל הפחות אם כבר בירך לא יברך עוד הפעם. אמנם כיון דבעל ברכי יוסף ועוד אחרונים סותרים דברי כנה"ג היה נראה דיחזור ויברך בשעת הקריעה, אך קשה איך יברך ב' פעמים ברכה אחת דהיינו דיין אמת, וברכה אחרת לא מצינו דנתקנה על הקריעה. ובקצת אחרונים משמע דנהגו שמי שיקרע במו"ש לא יברך בשבת דיין האמת אלא ממתין עד מו"ש ויברך על הקריעה, עיין שדה חמד אבילות אות קע"ה, וצ"ע לדינא, כי מדברי הראשונים שהבאתי לעיל משמע שמצוה לברך דיין אמת בזמנה, וא"כ יותר טוב לברך בשבת דיין אמת; ובמו"ש יקרע ולא יברך מספק כנלע"ד.
מלמד להועיל חלק ב · חלק ק״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.