תשובה:הנה אי שרי לדחות ספק חיי שעה מפני ספק חיי עולם כבר פסק בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ע"ה בחולה אחד שהרופאים אמרו שבודאי ימות תוך יום או יומים אך יש עוד רפואה אחת שאפשר שיתרפא מחלי' וגם אפשר להיפך שאם לא תצליח ח"ו ימות מיד, ופסק שם דמותר לעשות רפואה זו, אף דפשיטא דאסור לקרב מיתת ישראל וכל המקרב המיתה אפילו רגע ה"ז שופך דמים, מ"מ אם אפשר שע"י רפואה זו יתרפא לגמרי לא חיישינן לחיי שעה והביא ראיות ברורות ובפרט מסוגיא דע"ז דף כ"ז ע"ב, ומסיק דעכ"פ אין לעשות כן הרופא כפשוטו אלא יש להתיעץ עם רופאין מומחין שבעיר ויעשו עפ"י רוב דיעות דהיינו רובא דמינכר שהוא כפל (חד בתרי) וע' מה שהובא בס' ארחות חיים לסי' שכ"ח סעיף י'. ומעתה כיון דשרי לעשות אפעראטיאן כזו א"כ בודאי דעת אביו ואמו לא מעלה ולא מוריד דאיתא בי"ד סי' של"ו דיש חיוב על הרופא לרפאות ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים ולא מצינו בכל התורה כולה שיש לאב ואם רשות לסכן נפש ילדיהם ולמנוע הרופא מלרפאותם. זה הוא הדין תורה, ודינא דמלכותא איני יודע באופן זה.
מלמד להועיל חלק ב · חלק ק״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
