מלמד להועיל חלק ב · חלק ק״א סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

חלה פ"א מ"ז נחתום שעשה שאור לחלק כו' ע' פי' ר"ש ורמב"ם והרע"ב והוסיף הרע"ב וז"ל ואופה אותה כולה כאחת. ע"כ. וכתבתי עה"ג בזה"ל הא אם לא היה זה הטעם היה פטור וכדאמר ר' יוחנן בירושלמי בפרקין שהעושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה וכמובא ג"כ בר"ש וכן פסק להדיא הרמב"ם פ"ו מבכורים הי"ט והרמב"ן בהלכותיו (ד' ליוורנו דף פ"ג ע"ב) וכן שאר כל הפוסקים. אמנם קשה מנה"מ, ומסתברא דאתי מקרא דואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד (בחוקותי כ"ו כ"ו) דדריש ליה רבא אליבא דר' יהודא בפסחים ל"ז ע"ב לענין חלה לאפוקי אלפס ותנור ע"ש, ובתוס' ד"ה לחם וכו', ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"י אלא בהך דרשא דהתם שאינה עפ"י פשוטת כוונת הקרא אבל לענין זה דבעינן האפייה בתנור אחד ולא משנים ושלשה תנורים שזהו מעיקר כוונת הקרא ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד שלא יהיה לעשר נשים וכל שכן לאשה אחת יותר ממה שמחזיק תנור ולא מלא ב' תנורים ויותר, כ"ע ס"ל דרשא זו ונדרש עד"ז בכמה דברים בתלמודין, וזהו שורש ומקור דינא דמשנתנו זו ומכוון בדברי הר"ב אלו במש"כ ויאפה את כולה כאחת, ע"כ עה"ג. ובחידושינו הוספנו וכתבנו וע' ר"ה כ"ו ע"א שופר אחד אמר רחמנא ולא ב' וג' שופרות ובסוכה (ל"ה א') פרי (כצ"ל) אחד אמר רחמנא ולא ב' וג' פירות ובב"ק (מ' א') כופר אחד אמר רחמנא ולא ב' וג' כפרים, וגיטין כ' ב' וסוטה ח"י א' ספר אחד אמר רחמנא ולא ב' וג' ספרים, הרי דדרשינן הכי בכמה דברים ואפילו היכי דלא כתיב אחד בפירוש וכל שכן הכא דכתיב בתנור אחד להדיא.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.