מלמד להועיל חלק ב · חלק י׳ סימן ב׳

תשובה:ראיתי בלקט הקמח (דפוס אמשטרדם תס"ז) דף ו' ע"ב בשם ר"ש הלוי שכתב בשלשים עופות שנמלחו יחד ושתים לא היו פתוחות שהעלה שהבני מעים והכבד של שתי העופות יושלכו לחוץ וגופי העופות ההם יאכלו צלי ושאר העופות מותרים בבישול ודלא כפרי חדש ע"ב ס"ק י"א דמתיר אף במבושל. ובדף י"א ע"א הביא הלקט הקמח בשם השער אפרים תשובה נ"ט שהתיר ג"כ עוף שלא נפתח ונמלח רק בצלייה דלא כפר"ח, ובדף י"ח ע"ב הביא בשם תשו' נחלת שבעה ח"ב סי' כ"ז בעוף שלא נפתח כל עיקר ונמלח עם עופות אחרים כדרך שמולחים להניח אותם ולהשהותם זמן רב, והעלה שכולם אסורים מטעם דהאי מליחה הוי כבישה שהוא כמבושל ואינו מועיל אפילו לצלי והכלים אסורים (אמנם זה אינו ענין לנידון דידן דלא נכבשו אלא נמלחו בכלי מנוקב לקדירה). אמנם הפרמ"ג סי' ס"ט במ"ז ס"ק י"ג כ' דאם לא נפתח התרנגול אין בכך כלום דהוי כחתיכה עבה עיי"ש. ומהרש"ק בהגהותיו לפרמ"ג כתב דהלב והדקין יש לאסור, אבל הכבד יש להתיר. ונ"ל דקשה להקל מטעם דהוי כחתיכה עבה, דהא מדינא עופות יש למלחם גם מבפנים, ואטו משום דלא נפתחו ויש כאן ריעותא דלב וכבד עדיף טפי. ועיין מה שהביא בפתחי תשובה בשם בית יעקב גבי ראש (סי' ע"א ס"ק א') והחמרתי לעצמי שלא להתירו בבישול ומשום דלא היה קל לצלות אמרתי למוכרו לנכרי. ומ"מ לאחרים הייתי סומך על הפר"ח ופמ"ג ומהרש"ק להתיר בבישול.