מלמד להועיל חלק א · חלק צ״ט סימן ב׳

תשובה:כתב הרז"ש סי' תנ"ט סעיף ז' לא יתקרב ללוש אצל פי התנור מפני חום התנור שמחמם העיסה אבל מאחוריו ומצדיו מותר ללוש בד"א בתנור שאופין בו שהוא עשוי מלבנים עבים ואין חומו שולט חוץ לדפנותיו אבל תנור בית החורף שהוסק אין ללוש בסמוך לו מכל צדדין ואף ברחוק ממנו אם מרגישין שם חום ההסקה אין ללוש באותו בית עד שיפתח הדלת והחלונות שיצא החום, לפיכך נכון שלא להסיק תנור בית החורף בו ביום, וע' חק יעקב ס"ק ט'. וע' ח"ס אה"ע ח"ב סוף סי' קנ"ג דאוסר להשים מים בחדר סגור שקיר אחד שלו הוא כותל מהתנור ויש פוסקים מחמירין יותר וכ' הפמ"ג במ"ז סי' נ"ט סק"א דטוב לאפות בחדר אחר ולא בחדר שעושין בו המצות עיי"ש. והנה בסי' נ"ט אוסר הש"ע ללוש בחלון פתוח, אך הח"י מתיר מן הצד של חלון. והנה בנ"ד מן הצד של חלון הוא חום התנור וכנגד החלון ביום המעונן הוא חום השמש, וא"כ ממנ"פ אסור ללוש באותו חדר אם יש בו חום כ"כ שהעיסה יכולה לחמם ומה מהני פתיחת החלון אם האש בוער, ותחת החום היוצא יבוא חום אחר וגם חום השמש, ועכ"פ לכתחלה אין לעשות כן, ואם בדיעבד יבוא מעשה כזה לפנינו צריך עיון, אך לכתחלה לתקן כן לית דין ולית דיין, ורק אם אף בשעה שבוער התנור אין חום בחדר כמו בחדר שהוחם בבית החרף יש מקום להתיר עפ"י הח"י, ומ"מ אין הרוח חכמים נוחה מזה כי נידון דידן כנראה הוא שהתנור יחמם כל הבית והוי כתנור בית החורף.