מלמד להועיל חלק א · חלק צ״ג סימן ב׳

תשובה:ז"ל שו"ת מי באר סי' כ"ד ע"ד שאלתו בשן תותבת שאוכלים בהם מאכלי חלב ומאכלי בשר והקאלינשאק (קויטשוק?) אשר מעמידים בהם השניים מתרכך ע"י חמים אם מותר לאכול עכ"ד. הנה לא שמעתי בשום פעם שיאכלו בשניים האלו ואף שיאכלו עמם המה עצמות יבשים ושיניים ואינם בולעים כלל ואין חילוק מהשניים האחרים... והקאלינטשאק אינו מתרכך רק כשמניחין אותו בחמין אבל לא כמה שאוכל ואין להאריך בזה יאכלו ענוים עכ"ל. ובספר ארחות חיים סי' תנ"א סעיף ח' מביא בשם ס' שדה חמד מערכת חמץ ומצה סי' ד' אות כ"ד ע"ד שן תותבת עשוי מכסף או מעצם ובכל ימות השנה אוכל בו אם יש לחוש שנבלע בו ממאכלי חמץ להצריכו הגעלה להשתמש בו בפסח וכ' בשם ס' בית האוצר דסגי בשפשוף בלא הגעלה כמו שעושה בשן הטבעי ורב אחד רוצה להחמיר להצריכם הגעלה בע"פ כיון שאין בזה הוצאה מרובה ולמה יגרע משאר כלי כסף שמגעילים והרב המחבר שם השיב על דבריו ע"כ. וספר זה אין אתי אמנם נ"ל כיון שהשניים נפסדים ע"י הגעלה אין להחמיר ויש לסמוך על המקילין.