מלמד להועיל חלק א · חלק פ״ז סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בעניני י"ש בפסח יש ב' סברות לאיסור אי מטעם תשובת מ"ב סי' נ"ח (ועיין בשו"ת הריב"ש ז"ל סי' רנ"ה ופלא שהרב לא הזכירו). ואי משום דאית ביה בנותן טעם כדעת מהר"ם טיקטין ז"ל מובא בחק יעקב סי' תמ"ב ס"ק ד'. והנה משקין היוצאין משאר פירות חוץ מתירוש ויצהר אינן אלא זיעה בעלמא ועיין מסכת פסחים דף כ"ד ע"ב לפ"ז לא הבנתי למה אסרו שמן שומשמין בפסח, ודוחק לחלק בין משקין היוצאין מפירות ודגן ובין היוצאין מקטניות. והטעמים שכתבו הגאונים ביי"ש לא שייכים בשמן שומשמין כמובן. ויעיין בשו"ת פני יהושע סי' ט' (נדפס בסוף הספר) שכ' כי משקין של שאר פירות נקראו משקין מדרבנן מטעם גזירא אטו תירוש ויצהר לפי זה ניחא קצת. ויש לעיין עוד בזה אלא שאין כאן מקום להאריך.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.