תשובה:פשטות לשון הח"ס מיירי מהיתר לחלוטין כמו שעשו אז מנהיגי וועזט - פאלען. אמנם לא פירש לן הח"ס אי מתיר להתיר מפני שעת הדחק, איברא דשם כתב שהתיר לאנשי הצבא ע"י חליטה, ואין סברא שהתיר רק במקום סכנה. אך אין ראיה משם דלאנשי הצבא היה שעת הדחק גדול, ואולי גם קדלי דחזירי היה מותר להם כשהיו רעבים וצמאים. אמנם מה שסתם הח"ס פירש בהדיא הגאון עמודי - אש (הובא בשדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' ו' אות א' ד"ה וידידי הגאון וכו') והעלה שאם באים לבטל ולעקור הכל אין יכולים אפילו לצורך שעה אבל לעקור מקצתו לצורך שעה שפיר דמי ומצא כן בתשובת רש"ל סי' ס"ה בשם אור זרוע. וכתב שם דמה שהתיר מוהר"י מבריסק קטניות בשנה דחוקה לעניים ולעשירים לצורך גדול זה מקרי לבטל מקצת. וצ"ל דאם אין מבטלים אלא לשנה דחוקה היינו לבטל מקצת, ומכש"כ כשאין מתירין אלא לאותן שיש להם דחק. וכבר התיר הרב דברי מלכיאל לעניים בשנה דחוקה עיי"ש ח"א סי' כ"ח. ואני התרתי לקטנים שאינם בגדר מופלא סמוך לאיש ולגדולים בדוחק גדול ע"י חליטה וע' ספר: געשיכטע דער איזר. געמיינדע האלבערשטאדט זייטע 215 (אויערבאך).
מלמד להועיל חלק א · חלק פ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.